תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    אודות   תכנית עבודה
אודות
אודות המכון
הישגים
תכנית עבודה
הדו"ח השנתי
אולם טדי קולק
מפת הגעה
ההיסטוריה שלנו
תכנית עבודה
תכנית עבודה 2010
תכנית העבודה לשנת 2010:
 
 

אסטרטגיית תרבות לירושלים
ממחקר שנערך לאחרונה במכון ירושלים לחקר ישראל עולה שישנו קשר בין השקעה בתרבות לבין התחדשות עירונית וצמיחה כלכלית של ערים. המחקר הצביע על כך שתרבות היא גורם משמעותי במשיכת הון כלכלי ואנושי לעיר, וכי היא תורמת להגדלת הפעילות המסחרית והכלכלית, להגדלת מספר המבקרים בה ולמיתוג חיובי שלה במישור הלאומי והבינלאומי.
עד היום לא נעשה מחקר בתחום התרבות אשר יספק "ארגז כלים" לבניית מדיניות נכונה ולקביעת אסטרטגיה יעילה להשקעת תקציבים בתחום התרבות.
מטרת מחקר זה היא לגבש כלי מדיניות לבחינה וליישום של אסטרטגיה תרבותית מוצלחת אשר תסייע להפוך את ירושלים לעיר תרבות בינלאומית. הכוונה היא ליצור כלים מנחים לזיהוי ולהכוונה של המדיניות לפיתוח תרבותי עבור הגורמים המעוניינים להשקיע בתרבות כגון קובעי המדיניות, קרנות פילנתרופיות וארגוני המגזר השלישי. המחקר יבחן מספר מקרי הצלחה בולטים מהעולם וינתח את תהליכי קביעת המדיניות ויישומה אשר הפכו ערים אלו לערי  תרבות מוצלחות. כמו כן יבחן המחקר את היצע ומגוון התרבות בירושלים ויזהה את החוזקות של העיר בתחום התרבות.
חוקרים: ד"ר דן קאופמן, איתן בלואר, אביאל ילינק
בשיתוף עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, הקרן לירושלים

אינדיקטורים (תבחינים) לבחינת מצבה של ירושלים
מכון ירושלים לחקר ישראל הכין עבור עיריית תל אביב מחקר שבמסגרתו גובשו שורה של אינדיקטורים שישמשו כלי מדידה לאבחון ולמעקב אחר מצבה של העיר. מטרת עבודה זו היא להכין שורה של אינדיקטורים (תבחינים) גם עבור העיר ירושלים. מתוך שורה ארוכה של תחומים לבחינה נבחרו בשלב הראשון ארבעה: אוכלוסייה, כלכלה ותיירות, חינוך, איכות חיים עירונית (כולל איכות סביבה). מטרת התבחינים לאפשר למקבלי ההחלטות בדרג העירוני והממשלתי, לאנשי מקצוע, ולציבור הרחב לעקוב אחר תהליכי התפתחות העיר. המעקב התקופתי אחר התבחינים יאפשר לאבחן לאורך זמן את מצב העיר והתפתחותה.
ראש הצוות: ישראל קמחי
חוקרים: ד"ר מאיה חושן, יאיר אסף-שפירא, מיכל קורח

מדיניות שימור לירושלים
נושא השימור בירושלים סבוך יותר מערים אחרות בישראל. הן בשל ריבוי האתרים, הקהילות המגוונות והמבנה השכונתי המחייב התייחסות שונה מאזור לאזור, והן בשל ריכוז רוב האתרים במרחב עירוני מצומצם יחסית (מרחב זה מכונה "העיר ההיסטורית" וגבולותיו דומים לתחומי העיר בסוף תקופת המנדט הבריטי).
מטרת מחקר לגבש מדיניות ברורה וכוללת לתחום השימור בירושלים, ולהציע למקבלי ההחלטות דרכי פעולה אפשריות יחד עם המלצות ליישום מדיניות נכונה בתחום זה.
ראש הצוות: ישראל קמחי
בשיתוף עיריית ירושלים, קרן גולדמן

פיתוח התיירות בירושלים
לירושלים פוטנציאל תיירות גדול המנוצל כיום רק בחלקו. ערים בעולם בעלות היצע קטן בהרבה של אתרי תיירות, היסטוריה מרתקת, נופים ואטרקציות תיירותיות, מושכות מספר גדול פי כמה של מבקרים ותיירים. מטרת המחקר היא לבחון את המצב הקיים בעיר בתחום התיירות (פנים וחוץ) ולבחון מהן הסיבות המונעות גידול משמעותי יותר של מספר התיירים המגיעים לירושלים. המחקר ישים דגש על רמת הפיתוח של אתרי הביקור הקיימים ועל תפקודו של מערך השירותים תומך התיירות. כמו כן יתייחס המחקר ליכולת להגדיל את נפח הפעילות התיירותית בעיר, את הצורך בבתי מלון נוספים בעיר ומיקומם האפשרי, תשתיות התחבורה הנדרשות, איתור מוקדי משיכה ועוד. 
המזמין: הרשות לפיתוח ירושלים
ראש הצוות: ישראל קמחי
חוקרים: ד"ר מאיה חושן, מיכל קורח, יאיר אסף-שפירא, אביאל ילינק

צעירים בירושלים
ראש העיר ירושלים הציב בראש סדר העדיפויות את טיפוח אוכלוסיית הצעירים. מטרת מחקר זה ליצור תשתית נתונים אמינה ועדכנית על הצעירים בירושלים. המחקר יציג תמונת מצב של הצעירים בירושלים, את מגמות השינוי, משמעותן והשפעתן על העיר. בין השאר יבחן המחקר את גילאי הצעירים, העדפות מגורים, מגמות הגירה, מאפייני תעסוקה, רמת חיים, מצב משפחתי, השכלה ועוד.
המחקר יתבסס על ניתוח נתונים ויכלול לוחות, גרפים, מפות וניתוח תמציתי של תמונת מצב הצעירים ומגמות השינוי שעולות מתוך המידע הכמותי.
ראש הצוות: ד"ר מאיה חושן
חוקרים: יאיר אסף-שפירא, איתן בלואר

הגירה לירושלים וממנה
מאז תחילת שנות התשעים מתאפיינת ירושלים במאזן הגירה שלילי (מספר המהגרים מהעיר לישובים אחרים בארץ גבוה ממספר המהגרים לירושלים מיישובים אחרים בארץ). לתופעה זו השלכות שליליות כבדות משקל על העיר. מחקר זה נועד לספק כלים למקבלי ההחלטות להתמודד טוב יותר עם הנושא. מטרת המחקר היא ללמוד על מאפייני העוזבים את העיר והבוחרים לעבור אליה וכן על הגורמים המניעים אותם לעשות כן. כמו כן יכלול המחקר המלצות כיצד ניתן להקטין את מספר העוזבים את העיר, ובמקביל למשוך אליה אוכלוסייה חדשה.
חוקרים: ד"ר מאיה חושן, ישראל קמחי, מיכל קורח
ועדת היגוי: פרופ' משה סיקרון, פרופ' סרג'יו דלה פרגולה

מדיניות פיתוח לעיר העתיקה בירושלים
לעיר העתיקה בירושלים חשיבות רוחנית, חברתית דתית וכלכלית, ועיני רבים בעולם נשואות אליה. למרות זאת, זה שנים סובלת העיר העתיקה מרמת פיתוח נמוכה, מתשתיות לקויות ומבעיות נגישות. מטרת המחקר היא לגבש מדיניות פיתוח לעיר העתיקה במגוון תחומים: חברה, תשתיות, תיירות וכד'. הפרויקט מבוצע באמצעות חברת "תיק פרויקטים" ומופק על ידי מכון ירושלים.
המזמין: הרשות לפיתוח ירושלים
חוקר מטעם המכון: ישראל קמחי

מטרופולין ירושלים
מטרופולין היא אוסף של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר בתחומים של תעסוקה, חינוך, תרבות, תחבורה, רפואה, ושירותים נוספים. ליישובי המטרופולין השפעה על חיזוקה או החלשתה של עיר הא‏ם וכך גם לעיר האם השפעה רבה על יישובי המטרופולין.
עד היום לא גובשה מדיניות ברורה לחיזוק שיתוף הפעולה בין ירושלים לבין יישובי המטרופולין. מטרת מחקר זה היא לנסח קווי מדיניות שיגדירו את היחסים התפקודיים בין ירושלים לישובים הסובבים אותה, וזאת לשם חיזוק שיתוף הפעולה ביניהם. המחקר יעסוק בין השאר בהגדרת המרחב המטרופוליני של ירושלים, סקירת דפוסי פעולה מטרופוליטניים אפשריים וניתוח מידת התאמתם למרחב ירושלים (אגד ערים, איגוד ערים לנושא מוגדר, מערכים וולונטריים ומערכים כפויים וכיוצ"ב), בדיקת הארגון המנהלי הדרוש להפעלת המערך המטרופוליני ועוד.
המזמין: היחידה למדיניות ותכנון אסטרטגי בעיריית ירושלים
ראש הצוות: ישראל קמחי

אגן נחל הקדרון  - הכנת תכנית אב
אגן נחל הקדרון משתרע מתחומה המוניציפאלי של העיר ירושלים, דרך מדבר יהודה ועד לים המלח. בתחום האגן ישנם מספר אתרים היסטוריים, תרבותיים ודתיים, מן החשובים ביותר במזרח התיכון. למרות זאת סובל האגן מהזנחה רבת שנים וישנו צורך בתכנית כוללת ובת קיימא, אשר תעצים את הפוטנציאל הכלכלי, התרבותי וההיסטורי הגלומים בתחום האגן.
מטרת התכנית היא לטפל בכל המפגעים הקיימים כיום בתחום האגן ובמקביל להציג יעדים לשימור וטיפוח הערכים ההיסטוריים והתרבותיים הגלומים בו, וזאת בכדי ליצור את הבסיס להכרזתו של האגן כאתר מורשת עולמי.
בשנת 2009 גיבש מכון ירושלים לחקר ישראל המלצות למדיניות שימור ופיתוח לגבי חלקו העליון של אגן הקדרון (גרסא באנגלית תצא בשנת 2010). זהו מחקר המשך שמטרתו להרחיב ולהעמיק את המחקר בנושא אגן נחל הקדרון ולהציע מדיניות תכנון כוללת לתחומי האגן בשטח שבין ירושלים לבין ים המלח.
ראש הצוות: ישראל קמחי
חוקר: יאיר אסף-שפירא
ועדת היגוי: פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, פרופ' אילן סלומון, אדריכל אריה רחמימוב
בשיתוף רשות הניקוז ים המלח, עיריית ירושלים

שנתון סטטיסטי לירושלים (לראשונה כולל גם פרק על הישובים במטרופולין ירושלים)
מדי שנה מפרסם המכון שנתון סטטיסטי על ירושלים. השנתון מכיל כ-200 לוחות וגרפים ובהם נתונים עדכניים על: שטח, אקלים, אוכלוסייה, הגירה, רמת חיים, עבודה, תעשייה, שירותים, בינוי, תחבורה, תיירות, חינוך, תרבות וספורט, בריאות, רווחה, תקשורת, סדר ציבורי, דת, תקציב עירוני ועוד.
בשנת 2010 התווסף פרק חדש על ישובי המטרופולין של ירושלים, כאשר הכוונה שבעתיד יתפרסם  שנתון  נפרד לישובי המטרופולין.
עורכת השנתון: ד"ר מאיה חושן
עורך גרפי: יאיר אסף-שפירא
חוקרים: איתן בלואר, מיכל קורח, יאיר אסף-שפירא
יו"ר ועדת ההיגוי: פרופ' משה סיקרון
בשיתוף עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים

על נתונייך ירושלים
פרסום משלים לשנתון הסטטיסטי הבודק ומנתח את המצב הקיים בירושלים  ובוחן את מגמות השינוי וההתפתחות בעיר לאורך השנים.
חוקרות: ד"ר מאיה חושן, מיכל קורח

תכנית אב למבנים לשירותי קהילה – שלב ב'
ירושלים הגדולה בערי ישראל מאופיינת על ידי פסיפס אנושי מגוון וקהילות השונות זו מזו בדתן, בתרבותן ובמעמדן החברתי-כלכלי. מורכבות האוכלוסייה יוצרת מגוון רחב של צרכים בתחומים עליהם אחראי המינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים. על מנת לתת מענה הולם לצרכים הרבים והמגוונים היום ובעתיד הזמין המינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים תכנית אב בנושא. מטרת התכנית לבחון את המצב הקיים ולהצביע על המחסור במבנים ובשטחי קרקע האמורים לענות על הצרכים בעתיד.
חוקרים: ד"ר מאיה חושן, ישראל קמחי, מיכל קורח, יאיר אסף-שפירא
בשיתוף עיריית ירושלים

כרטסת שימור אתרים
עד היום הוכנו לירושלים שתי רשימות שימור כלליות. בנוסף ישנן תכניות בניין עיר ייעודיות לשימור אתרים ספציפיים וכן תכניות בנין עיר לשכונות ובהן ציון המבנים והאתרים הראויים לשימור. מטרת הפרויקט היא ליצור רשימת שימור מקיפה, עדכנית, וממוחשבת לעיר ירושלים שתהפוך לרשימה סטטוטורית. צוות המכון נבחר לבצע עדכון של המבנים לשימור בשכונות מאה שערים, זיכרון משה, אחווה ויגיע כפיים.
המזמין: עיריית ירושלים
ראש הצוות: ישראל קמחי
חוקרים: יאיר אסף-שפירא, אביאל ילינק


יורדים העירה – היסטוריה, תמונת מצב ותהליך ההתחדשות של מרכז העיר ירושלים
מרכז העיר ירושלים עובר בשנים האחרונות תהליך שיקום רחב היקף במימון גורמים עירוניים וממשלתיים. ספר זה סוקר את הרבדים השונים של תהליך ההתחדשות של מרכז העיר, מצייר תמונת מצב עכשווית ותכניות לעתיד. הקובץ כולל מאמרים על: התפתחותו ההיסטורית של מרכז העיר, תמונת מצב מבחינת האוכלוסייה, החברה, התרבות, התחבורה והמסחר, המדיניות והאסטרטגיה לשיקום מרכז העיר, היבטים של שימור, היבטים כלכליים ופרויקטים מובילים, מרכז העיר כמוקד תרבות, מודל כלכלי לניהול עצמי של מרכז העיר, והתחדשותם של מרכזי ערים באירופה ובארה"ב.
עורכים: ד"ר אמנון רמון, אביאל ילינק, אסף ויטמן
בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

נוצרים ונצרות במדינת היהודים
הספר עוסק במדיניות ממשלת ישראל כלפי הכנסיות והקהילות הנוצריות מקום המדינה ועד היום ודן בבעיות ובאתגרים ביחסי ישראל והכנסיות. הוא מתבסס בחלקו הגדול על סדרת ראיונות שנערכו עם ראשי הכנסיות, נציגי הקהילות הנוצריות המקומיות, וקובעי מדיניות ברמה העירונית והממשלתית האמונים על נושא הנוצרים. הספר כולל גם המלצות לשיפור המדיניות והפעילות של הממסד הישראלי בנושא רגיש ומוזנח זה.  
עורך וחוקר: ד"ר אמנון רמון
חוקרת: ד"ר אורית רמון
עוזר מחקר: אביאל ילינק
בשיתוף מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים
 
העולם הנוצרי וירושלים
ממחקר שנערך בשנתיים האחרונות במכון ירושלים לחקר ישראל בשיתוף המרכז ליחסי יהודים ונוצרים, עולה שישנו חוסר בהירות לגבי חלוקת האחריות בין הגורמים השונים המטפלים בכנסיות ובקהילות הנוצריות בארץ ומשום כך נושאים רבים נופלים "בין הכיסאות". למרות החשיבות והתהודה הרבה לה זוכה ירושלים בעיני העולם הנוצרי, ולמרות ההשפעה הרבה של מנהיגי הכנסיות על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל העולמית, נדחק נושא חשוב ורגיש זה לתחתית סולם העדיפויות של הממשל הישראלי. על פי רב הוא עולה לכותרות רק סביב אירועים מיוחדים כמו סכסוכים אלימים בכנסיית הקבר, בעיות בנושא הויזות או ביקור האפיפיור. לעיתים קרובות מכשולים בירוקרטים ומשפטיים מכשילים כל יוזמה או פעולה למען הכנסיות והקהילות הנוצריות המקומיות בשל החשש לקבוע תקדים שישפיע בצורה זו או אחרת על הצד המוסלמי או על הצד היהודי.
מטרת מחקר זה היא לגבש מדיניות עירונית וממשלתית טובה ונכונה יותר בנושא הנוצרי הן לגבי ירושלים (כולל נושא התיירות והצליינות) והן לגבי הקהילות הערביות-נוצריות בגליל.
חוקר: ד"ר אמנון רמון
בשיתוף המרכז ליחסי יהודים ונוצרים

העדפות סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 
לסטודנטים חדשים המגיעים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים ומעוניינים לשכור דירה או לגור במעונות אין מידע מקיף שיכול לסייע להם בבחירת מקום מגורים.
מטרת העבודה ללמוד על מאפייני הסטודנטים, על השכונות ומעונות הסטודנטים בהם הם גרים, מחיר הדירות בשכירות, המניעים לבחירת שכונת המגורים, מידת שביעות הרצון מהמגורים בשכונה, השירותים שקיימים בשכונה ועוד. כל זאת על מנת לספק מידע נרחב ואמין לסטודנטים חדשים שעוברים לגור בירושלים, וכן לסטודנטים שמעוניינים לעבור לגור בשכונה אחרת בירושלים.  מידע זה יקל על התנהלות הסטודנטים בעיר ועשוי לעודד הגעתם של סטודנטים רבים יותר ללמוד בה.
חוקרת: מיכל קורח
בשיתוף אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית

עיבוד לנתוני מפקד האוכלוסין
נתוני מפקד האוכלוסין שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2008 מספקים תשתית נתונים מקיפה ועדכנית. נתוני המפקד מאפשרים הצגה מורכבת ורחבה של העיר בהשוואה לכלל הארץ ולערים אחרות. מטרתו של מחקר זה היא לבצע עיבוד של נתוני המפקד לשם בניית פרופיל עדכני של העיר וכבסיס לפיתוח אינדיקטורים לבחינת מצב העיר. זאת, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לדגשי ראש העיר בנושאים: צעירים, תעסוקה והכנסה, השכלה ודיור.
ראש הצוות: ד"ר מאיה חושן

התפוצה היהודית וירושלים
המחקר בודק את מידת הקשר והזיקה של הקהילות היהודיות המרכזיות בעולם לירושלים והוא כולל מסקנות ותקציר באנגלית. הפרסום נמצא בשלבי הפקה.כדאי להרחיב יותר ולציין את פרקי הספר.
החוקר: פרופ' גבי שפר
עוזר מחקר: אייל צור
ועדת היגוי: פרופ' יעקב בר סימן טוב, פרופ' סרג'יו דלה פרגולה

אדריכלות בירושלים – מרכז העיר
ספר העוסק בתולדות ובהתפתחות מרכז העיר ירושלים בהיבטים שונים: היסטוריים, אורבניים, ארכיטקטוניים, סביבתיים, חברתיים ועדתיים. המחקר יתאר את תהליך ההתפתחות ההיסטורית-אורבנית-ארכיטקטונית של מרכז העיר, ינתח תהליכים אלה, ויסיק מסקנות לגבי דרכי הפעולה המומלצות להתחדשות האורבנית של מרכז העיר.
הספר יתפרסם במתכונת דומה לזו של ספר "המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים" וספר "רחוב יפו – ביוגרפיה של מקום, סיפורה של עיר" ויכלול מאות צילומים, איורים, רישומים ומפות.
חוקר: דוד קרויאנקר
ועדת היגוי: פרופ' יעקב בר סימן טוב, אדריכל נחום מלצר
בשיתוף קרן קשת, קרן ברכה,  הרשות לפיתוח ירושלים


חסמים לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני
בפרויקט זה שותפים חוקרים ישראלים מתחומי-מחקר שונים ומטרתו לבחון מחדש את החסמים ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני כפי שהם נתפסים בעיניהם, מנקודות-מבט תיאורטיות ואמפיריות שונות. המחקר מתמקד במאפייניו הייחודיים של הסכסוך המבליטים את החסמים המבניים, האסטרטגיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים, ההיסטוריים, התרבותיים והדתיים, המונעים או מקשים על הצדדים לשים לו קץ. חסמים אלה מתמקדים בשורשיו העמוקים של הסכסוך, בזהות הלאומית של הצדדים, בערכים ובמערכת האמונות, בנרטיבים ההיסטוריים ובזיכרון הקולקטיבי שלהם, והם מדגישים את ההבדלים המהותיים המפרידים בין הצדדים הן בהתייחס למאפייני הסכסוך ומרכיביו והן בהתייחס לפתרונותיו האפשריים. אף שחסמים אלה נידונו בצורה זו או אחרת במחקרים שונים, הם לא רוכזו באופן משולב ולא שוקללו דיים כדי לספק תמונה כוללת, מקיפה ומורכבת של הסכסוך, שהוא עיקש במיוחד וקשה במיוחד ליישוב. ייחודו של המחקר הנוכחי מתבטא גם בניסיונו להציע דרכים להתמודדות עם החסמים המונעים את יישוב הסכסוך, וזאת במטרה לאפשר את יישובו. הספר כולל שלושה עשר פרקים.
הספר יתפרסם בעברית ובאנגלית.
עורך: פרופ' יעקב בר-סימן-טוב
בשיתוף קרן קונרד אדנאואר

צוות חשיבה: ירושלים בין ניהול הסכסוך ליישוב הסכסוך
החל ממחצית שנות ה-90 עוסק צוות חוקרים ממכון ירושלים לחקר ישראל בחשיבה על העתיד המדיני של ירושלים. מטרת הצוות להביא בפני קובעי המדיניות מידע אמין ועכשווי על המגמות הדמוגרפיות, החברתיות והפוליטיות במזרח ירושלים, לגבש חלופות לניהול העיר באין הסדר מדיני וחלופות להסדר עתידי. עבודת הצוות עוסקת במגוון נושאים: ניתוח המציאות המורכבת בירושלים והמגמות הנוכחיות, מיפוי העמדות והאינטרסים של הצדדים, לימוד הלקחים ממשאים ומתנים קודמים ובחינת חלופות להסדרי ביניים והסדרי קבע.
מרכז הצוות: ד"ר אמנון רמון
חברי הצוות:  אורה אחימאיר, פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, פרופ' משה הירש, דן הלפרין, ד"ר מאיה חושן, אביאל ילינק,  ליאור להרס, פרופ' רות לפידות, ד"ר רובי סייבל, ישראל קמחי, מאיר קראוס, רוני שקד, ד"ר עמנואל שרון, דני תרזה

צוות חשיבה: היחסים בין המיעוט הערבי והרוב היהודי בישראל 
סוגיית היחסים בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי במדינת ישראל נמצאת על סדר היום הלאומי. מטרת הפרויקט היא לגבש מודל חדש ליחסי יהודים-ערבים במדינה שכותרתו "מהשתייכות מנוכרת לאזרחות משותפת". צוות חשיבה בין-תחומי שכולל עשרה מומחים כתב נייר מדיניות המציע תפיסה חדשה לגבי מעמדם של האזרחים הערבים במדינה. במסמך זה מספר חידושים המתייחסים לסוגיות הבאות: המעמד החוקתי של קבוצת המיעוט, אזרחות משותפת, זכויות וחובות, ייצוג הולם, הגדרת "מדינה יהודית", שיתוף בממשלה, שירות אזרחי,
ראש הצוות: פרופ' יצחק רייטר
צוות החשיבה: ד"ר שרה אוסצקי-לזר, פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, , ד"ר אביגיל יעקובסון, ד"ר אלכס יעקובסון ד"ר הלל כהן, , ד"ר אפרים לביא, ד"ר קובי מיכאל, דן פתיר פרופ' פרנסס רדאי
מרכזת הצוות: גלית חזן
בשיתוף קרן נאומן

ההתיישבות היהודית בשכונת שייח' ג'ראח
ההתיישבות היהודית בשכונת שייח' ג'ראח מתאפיינת בשני סוגיות עיקריות: * כניסת מתיישבים יהודים כרוכה בפינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן, זוכה לסיקור שלילי נרחב בתקשורת העולמית. * שימוש באמצעים משפטיים למימוש בעלות על רכוש יהודי מלפני 1948. עניין זה מעורר מחדש את שאלת רכוש הפלסטינים שנותר בשכונות הערביות במערב ירושלים שישראל השתלטה עליהן במהלך מלחמת העצמאות.
מטרת מחקר זה היא להציג את הסוגיות העקרוניות של ההתיישבות היהודית בשכונות ערביות בירושלים, כאשר פרשת שייח' ג'ראח היא משל. הנייר דן בהיבטים היסטוריים, גיאופוליטיים, דתיים ומשפטיים של הפרשה ובוחן את ההשלכות האסטרטגיות הנגזרות ממנה.
חוקרים: פרופ' יצחק רייטר, ליאור להרס

סכסוכים במקומות הקדושים
במכון ירושלים לחקר ישראל נערכו מחקרים רבים בנושא סכסוכים במקומות הקדושים. מטרת מחקר זה היא לבדוק מה מוביל להתעוררות של סכסוכים אלימים על מקומות קדושים ולזהות במבט השוואתי מהן הדרכים להפחתת אלימות ולפתרון של סכסוכים מסוג זה. צוות המחקר כולל חוקרים ישראלים ופלסטינים והוא מתאפיין בגישה בין-תחומית המשלבת ראייה תיאורטית בתחומים שונים וביניהם גיאוגרפיה של קדושה, יישוב סכסוכים (כולל היסטוריה ופוליטיקה) ונוף אורבני. המחקר יעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני בהקשר של סכסוכים במקומות הקדושים ובמקביל יערך מחקר השוואתי אודות סכסוכים מאזורים נוספים באסיה ובאירופה, תוך ניסיון לבחון השערות והנחות תיאורטיות על סמך המקרים האמפיריים.
ראש הצוות: פרופ' יצחק רייטר
חוקר: פרופ' ראסם חמאייסי
עוזרי מחקר: גלית חזן, ליאור להרס

פרשת בניית מוזיאון הסובלנות בממילא
פרשת בניית מוזיאון הסובלנות בממילא מעוררת מספר שאלות ציבוריות חשובות כגון אופי ניהול ההתמודדות על המרחב הסימבולי והפיזי בין יהודים וערבים, יחסה של המדינה לבתי קברות מוסלמיים לעומת יחסה לבתי קברות יהודים, השלכות הפרשה על בתי קברות יהודים בחו"ל, מעמדו של בית הדין השרעי בארץ, מעמדו של הווקף המוסלמי ועוד.
מחקר זה מציג את הדילמות הציבוריות והמשפטיות שעלו בפרשה ודן בהן בהקשרן הפוליטי. המחקר מתבסס על ניתוח היסטורי והוא משלב בין גישות שונות - גישה היסטורית, פוליטיקה של זהויות וחקר סכסוכים.
חוקר: פרופ' יצחק רייטר
עוזרת מחקר: גלית חזן
 
מחקרי המרכז למדיניות סביבתית

מצב הסביבה ותחזית סביבתית לישראל  2030 outlook
המחקר יציע מדדים הנדרשים על מנת להציג תמונת מצב של הסביבה על בסיס שנתי בדומה למדדים המקובלים ב-,OECD ב-EU וב- UN-ECE. המחקר יבנה תרחישים אפשריים למצבה של ישראל בשנת 2030 שיתבססו על כוחות מניעים פנימיים (בישראל) וחיצוניים (כגון התפתחויות בסחר, המצב הפוליטי באזור, התחייבויות גלובליות, מהפכה טכנולוגית או אסון אקולוגי). כמו כן המחקר יבחן את השפעות התרחישים הללו על הסביבה, וימליץ על דרכי פעולה בהן המדינה יכולה לנקוט על מנת למנוע מגמות שליליות ולהגביר מגמות חיוביות.
חוקרים: צוות רב-תחומי
בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אינדיקטורים לפיתוח בר-קיימא בישראל שלב ג'
נושא המדדים תופס תאוצה בשנים האחרונות לאור דרישות ה-OECD להכין דיווחים שנתיים על מצב הסביבה ולבסס מדיניות סביבתית עתידית. למרכז למדיניות סביבתית יש התמחות בתחום זה והוא ערך מספר מחקרים בנושא (אינדיקטורים לפיתוח בר-קיימא בישראל -שלב א', אינדיקטורים לפיתוח בר-קיימא בישראל -שלב ב', קיימות רשותית מנוהלת).
פרויקט זה הוא המשכו של שלב ב' בו נותחו 10 אינדיקטורים. במסגרת שלב ג' ינותחו 15-13 אינדיקטורים נוספים (חלקם נותחו בשלב ב' ויעודכנו וחלקם חדשים) תוך השוואה בינלאומית למדינות ה-OECD. הניתוח יתמקד במגמות המסתמנות בישראל ובהשוואה למדינות ה-OECD ויהווה תשתית ידע לעריכת דוח מצב הסביבה בישראל ולהכנת התחזית הסביבתית לישראל לשנת  2030.
חוקרים: ד"ר עמיר אידלמן, יעל יבין.

צרכי המים של ישראל ושכנותיה
בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת בדרישה למים ובמקביל ניכרת ירידה במקורות המים.  מצב זה מעצים מתחים לאומיים ויש בו פוטנציאל להתלקחות. מחקר זה מתמקד בהגדרת צרכי המים למשק הישראלי והפלסטיני. תכנון הביקושים במסגרת המקורות הקיימים מתבצע לפי מספר תרחישים. המחקר נערך על-ידי צוות רב תחומי הכולל מומחים ישראלים ופלסטינים בתחומים הבאים: מים, חברה, כלכלה ומשפט.
ראשי הצוותים: פרופ' ערן פייטלסון (ראש הצוות הישראלי) ד"ר עבד אל-רחמן תמימי (ראש הצוות הפלסטיני)
בשיתוף ארגון הגרין קרוס שוויץ, מרכז פרס לשלום

ניתוח המו"מ בנושאים הסביבתיים - המלצות ודרכים לניהול משא ומתן סביבתי עתידי עם מדינות האזור
החל מראשית שנות ה-90 התקיימו מספר משאים ומתנים בנושאים סביבתיים בין ישראל לבין מדינות האזור. מטרת מחקר זה היא ללמוד מניסיון המשאים ומתנים שהתקיימו בעבר ולהפיק תובנות לניהול טוב יותר של משאים ומתנים עתידיים בתחומי הסביבה. הכוונה לסייע לאנשי המקצוע לזהות מראש, ככל שניתן, את המכשולים והחסמים, הקשיים וההזדמנויות להתקדם ולהגיע להישגים טובים יותר – הן סביבתיים והן דיפלומטיים. במסגרת המחקר יתועדו 10 מקרי בוחן (case studies) של משאים ומתנים שהתנהלו בתחום הסביבתי.
חוקרת: אורי לבנה

הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליך קבלת החלטות –הדגמה על מוסדות התכנון בישראל
המחקר יבחן את הטמעתם של שיקולים סביבתיים בתהליכי קבלת החלטות של מוסדות התכנון. זאת באמצעות בחינה של 5 מקרי בוחן המייצגים את דרכי ההתנהלות של מוסדות התכנון במהלך מאבקים וקונפליקטים סביבתיים. המחקר יבחן את מידת נכונותה של מערכת מוסדית לאמץ מושגים ומונחים חדשים, כגון, עיקרון 'הזהירות המונעת'. המחקר נועד לסייע להיערכות מוסדית לחדשנות במשילות, ולספק כלים לארגונים סביבתיים כיצד ליצור שינויים מוסדיים בצורה אפקטיבית.
ראש הצות: ד"ר דברה שמואלי
ייעוץ וליווי: פרופ' ערן פייטלסון
עוזר מחקר: בני פירסט

יישוב סכסוכים סביבתיים-סקירת ספרות והתפתחות התחום
[סקירת הספרות הינה  שלב ראשון לבחינת מגוון סוגיות במחקרים נוספים, ביניהן התפיסה של "ריבונות משותפת" למשאבי סביבה גלובליים ואזוריים, כגון הים התיכון, ים סוף והבקע הסורי-אפריקאי. כמו כן, תיבחן האפשרות ליצור סינרגיה עם מחקרי המכון בנושא ניהול חוצה גבולות של נחל הקדרון.]
הקשר בין נושאי הסביבה, יישוב הסכסוכים והשלום נמצא בסדר היום הבינלאומי למעלה משני עשורים. סקירת הספרות תתמקד בתפיסת ה-Environmental Peacemaking' ' המניחה כי לסביבה איכויות אינהרנטיות המתאימות לתפקיד של יישוב סכסוכים, וכי היא עצמה עשויה להוות מקור להפחתת עוצמתו של סכסוך וחלק מתהליך יישובו. בנוסף תציע הסקירה כיצד תפיסה זו יכולה לתרום ולסייע ליישוב סכסוכים בדרכי שלום.
חוקרת: שחר שדה

אפקטיביות השימוש בכלי המשפט הפרטי והמנהלי למיצוי החבות הסביבתית של גורמי מטרד
המחקר יבחן את המנגנונים במשפט הפרטי והמנהלי הישראלי לעידוד חבות סביבתית של גורמים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים תוך השוואתם למודלים הקיימים בעולם וכן להמלצות ארגון ה- OECD. כמו כן תיבחן מידת השימוש והיישום של מנגנוני חבות בישראל, תוך ניתוח החסמים הניצבים בפני הפרט המבקש לעשות שימוש בכלים, הן להטלת חבות על גורמים פרטיים והן להטלת חבות על גורמים שלטוניים.
חוקרת ראשית: ד"ר אור קרסין
כלכלנית: ד"ר ענת נתן

שינוי מאזן המים כאמצעי להתמודדות עם בעיות ים המלח : הערכת פתרונות אפשריים
'מובל ימים' הוא פרויקט שיזם הבנק העולמי כפרויקט שלום בין ישראל לירדן שמטרתו לפתור את בעיית ירידת מפלסו של ים המלח. בהמשך למסמך מדיניות ים המלח, יבחן צוות חוקרים בין-תחומי (גיאולוגיה-הידרולוגיה-כלכלה) את המשמעויות הנגזרות מפרויקט הקמת 'מובל ימים' מים סוף לים המלח ויתייחס גם לאינטרסים הישראליים בדגש על האינטרסים הכלכליים. מטרת המחקר לבחון חלופות נוספות ל'מובל ימים' להשגת יעדי הפרויקט.
המחקר ילווה על-ידי ועדת היגוי שתכלול בין השאר מומחים, נציגי ממשלה ונציגי ארגונים סביבתיים.
ראש הצוות: ד"ר עמוס ביין
חוקרים: ד"ר עמיר אידלמן, פרופ' עמיצור ברק, רן חקלאי, פרופ' עזרא סדן, גבי שחם, אלי רז
בשיתוף מפעלי ים המלח

אכיפה בעבירות בנייה בשטחים הפתוחים
עבירות הבנייה בשטחים הפתוחים בישראל פוגעות באיכות הסביבה ובאופיים של השטחים הפתוחים. מחקר זה בוחן את אופן פעולת האכיפה נגד עבירות הבנייה בשטחים הפתוחים בישראל וחושף בעיות עיקריות באופן פעולת מערכת האכיפה. הוא כולל סיווג של עבירות הבנייה לפי מדרג סביבתי/חברתי/כלכלי וקובע סדרי עדיפויות לאכיפה לפי ההשלכות של עבירות הבנייה. המחקר מתבסס על שני חקרי אירוע: עבירות בנייה בחוף פולג ובחוף טבריה. המלצות המחקר יועברו למינהל התכנון, למוסדות התכנון ולרשויות המקומיות במטרה לצמצם את היקף התופעה.
חוקרת: איריס האן
בשיתוף מכון דש"א (דמותה של ארץ).

התמודדות עם  מינים זרים פולשים
המחקר מניח תשתית להבנת הצורך ודרכי ההתמודדות עם תופעת הפלישות הביולוגיות בישראל בכלים משפטיים ומוסדיים.  מטרות המחקר הם תיאור התופעה ומאפייניה, שרטוט תמונת מצב של מגבלות המסגרת החוקית והמוסדית בישראל להתמודד במתכונתה הנוכחית עם התופעה, וניתוח מסגרת חוקית ומוסדית לטיפול באיום של פלישות ביולוגיות.
חוקרת: עו"ד רונית ג'וסטו חנני
בשיתוף רשות הטבע והגנים.

מדיניות מחקר ופיתוח ממוקדת – פרויקט של האיחוד האירופי (TARGET)
מדינות רבות משקיעות משאבים אדירים במחקר ופיתוח. מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור ההשקעה במו"פ ביחס לתל"ג, אך הניסיון המצטבר בעולם מראה כי השקעות אלה אינן תוצר של הליך מושכל וממוקד המבוסס על מדיניות ברורה, ולפיכך הן אינן מממשות את מלוא הפוטנציאל ואינן יעילות דיין.
מטרת המחקר היא ליצור מודל לאומי לבחירת מוקד השקעה במחקר ופיתוח. צוות המכון שותף במחקר בינלאומי זה הנערך בשיתוף פעולה עם חמש מדינות נוספות: צרפת, סקוטלנד, ליטא, סלובניה וגליציה (ספרד). צוות המכון מתמקד בחקר ההשקעה של ישראל במחקר ופיתוח בביוטכנולוגיה.
ראש הצוות: ד"ר דן קאופמן
חוקר: עוז גורה
ועדת היגוי: ד"ר עמנואל שרון, ד"ר קובי מצר

עיר אקדמיה (הפרויקט עבר לידי הרשות לפיתוח ירושלים במהלך שנת 2010)
בירושלים מספר רב של מוסדות להשכלה גבוהה איכותיים, אך למרות זאת העיר מתקשה לממש את הפוטנציאל הגלום בה ולהגדיל באופן משמעותי את מספר הסטודנטים.
מטרת הפרויקט להגדיל את מספר הסטודנטים הבוחרים ללמוד בירושלים, בין היתר על ידי הגברת שיתוף הפעולה בין כל מוסדות ההשכלה בעיר ועל ידי יצירת מסגרות לימודים חדשניות ואטרקטיביות. היעדים לשנה הקרובה: חתימה על הסכם חילופי סטודנטים בין המוסדות החברים בפרויקט, שיווק ופרסום הפרויקט.
חוקרים: ד"ר דן קאופמן, נעמי סלומון
צוות מנהל/ועדת היגוי: שפרירה בלק (האוניברסיטה העברית), ד"ר יערה בר-און (בצלאל), ד"ר צחי מילגרום (מכללת הדסה), ד"ר מיכאל מלצר (האקדמיה למוסיקה ומחול),
בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

מחקר להערכת תוכניות לעידוד שיתופי פעולה בינ"ל במו"פ
המחקר נועד לבחון את הערך המוסף של תוכניות לעידוד שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר ופיתוח תעשייתי. במסגרתו נבחנים בין היתר יעדי המדינה בהצטרפות לתוכניות שיתופי הפעולה, נבחנות הציפיות של החברות הישראליות המשתתפות בתוכניות אלו והחסמים העומדים בפניהן, הרווחים הטכנולוגיים והעסקיים שהחברות מפיקות מהשתתפותן בתוכניות ותרומתן לביצועים העסקיים של החברות ולתעסוקה. בסופו של המחקר יוסקו מסקנות ויוגשו המלצות מדיניות לקידום התוכניות ושיפורן לצורך מינוף משמעותי יותר של הפוטנציאל העסקי שלהן.
ראש הצוות: ד"ר דן קאופמן
חוקרת: יעל מרום
בשיתוף האיחוד האירופי, משרד התמ"ת, המדען הראשי, מכון הייצוא ומתימו"פ.
 
צוות חשיבה: החרדים בירושלים ובישראל
סוגיית שילובם של החרדים בחברה הישראלית נמצאת על סדר היום הלאומי. בשנת 2009 פרסם מכון ירושלים מחקר בשם "חרדים לעתידם" שבחן את עמדותיו של הציבור החרדי ביחס לרכישת השכלה אקדמית וזיהה את החסמים המרכזיים העומדים בפניו בהשתלבות במסלולי לימודים אקדמיים שונים. המלצות המחקר נתקבלו על ידי ממשלת ישראל אשר יזמה פרויקט מלגות לעידוד רכישת השכלה גבוהה בקרב הציבור החרדי. מהמחקר עלה עוד כי קיים מחסור במסד נתונים אמין ועדכני לגבי המאפיינים והמגמות בחברה החרדית.
מטרת פרויקט זה היא לבנות מסד נתונים מקיף ועדכני של מאפייני האוכלוסייה החרדית בירושלים ובישראל בתחומים: אוכלוסייה, דמוגרפיה, חינוך, תעסוקה ותרבות. מטרות נוספות הן ביצוע הערכה של כלי המדיניות הקיימים ומידת יעילותם, פיתוח כלי מדיניות חדשים ויצירת מאגר של ידע קיים עבור מקבלי החלטות, חוקרים וגופים בעלי עניין. 
צוות חשיבה: ד"ר יעקב לופו, פרופ' יוסף שלהב, בצלאל כהן, לי כהנר, דני גוטליב, רועי פולקמן, עדינה בר-שלום, יוסי דויטש, יצחק פינדרוס.
מרכזי הצוות: ד"ר דן קאופמן, שירי בורנשטיין
ועדת היגוי: פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, פרופ' גבי מוצקין, פרופ' הרב נפתלי רוטנברג, מאיר קראוס
 
שילוב קשישים בגינות קהילתיות
מחקר הערכה מעצבת לפרויקט שילוב קשישים בגינות קהילתיות ובאתרי טבע עירוניים בשכונות נבחרות ברחבי העיר.
חוקרות: ד"ר מאיה חושן, שירי בורנשטיין
בשיתוף הקרן לירושלים, "אשל" מיסודו של ג'וינט ישראל, עירית ירושלים, המשרד להגנת הסביבה.

מדע בקצות האצבעות
מחקר הערכה מעצבת ומסכמת לתכנית לימודים ייחודית בפיסיקה לחטיבות ביניים שבה שותפים לתכנון ולביצוע מוזיאון המדע בירושלים וארגון נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית.
חוקרות: ד"ר מאיה חושן, שירי בורנשטיין
בשיתוף הקרן לירושלים

קידום בריאות נשים בגיל השלישי בקהילה
מחקר הערכה מעצבת ומסכמת לפרויקט של המרכז לבריאות האישה בהדסה וקרן מורשה (לגסי). הפרויקט פועל לקידום בריאותן של נשים קשישות תושבות הקטמונים באמצעות הקמה והכשרה של צוות מתנדבות נרחב, המפעיל את הפרויקט בקרב התושבות הקשישות.
חוקרות: ד"ר מאיה חושן, מיכל קורח, שירי בורנשטיין
בשיתוף ההסתדרות המדיצינית הדסה

אתרים ירוקים ירושלמים לטיפוח קהילתי - אייט"ק
מחקר הערכה לפרויקט שמטרתו ליצור 'רשת קהילות ירוקות' בירושלים, שתפעל בגינות, בפארקים ובאתרי טבע בירושלים, ותפתח תרבות המקדמת מעורבות תושבים בטיפוח הסביבה, בפעילות למען איכות הסביבה, ובעשייה קהילתית.
חוקרות: שירי בורנשטיין, ד"ר מאיה חושן
בשיתוף הקרן לירושלים

 
יורדים העירה – היסטוריה, תמונת מצב ותהליך ההתחדשות של מרכז העיר ירושלים
ספר זה סוקר את הרבדים השונים של תהליך ההתחדשות של מרכז העיר, מצייר תמונת מצב עכשווית ומעניק מבט לעתיד. הספר מציג את התפתחותו ההיסטורית של מרכז העיר, בוחן את המדיניות והאסטרטגיה שננקטה לשיקום המרכז, וסוקר את תמונת המצב העכשווית של הפרויקט. (ראה פירוט המחקר לעיל)
עורכים: ד"ר אמנון רמון, אביאל ילינק, אסף ויטמן
בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים
 
חסמים לשלום בסכסוך הישראלי-פלסטיני
מטרת הספר לבחון מחדש את החסמים ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודות-מבט תיאורטיות ואמפיריות שונות. המחקר מתמקד במאפייניו הייחודיים של הסכסוך המבליטים את החסמים המבניים, האסטרטגיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים, ההיסטוריים, התרבותיים והדתיים, המונעים או מקשים על הצדדים לשים לו קץ. ייחודו של המחקר מתבטא גם בניסיונו להציע דרכים להתמודדות עם החסמים המונעים את יישוב הסכסוך. (ראה פירוט המחקר לעיל)
המחקר יתפרסם בעברית ובאנגלית
עורך הספר: פרופ' יעקב בר-סימן-טוב

נוצרים ונצרות במדינת היהודים
הספר עוסק במדיניות הישראלית כלפי הכנסיות והקהילות הנוצריות מקום המדינה ועד היום ודן בבעיות ובאתגרים ביחסי ישראל והכנסיות. בסיכום הספר מובאות המלצות לשיפור המדיניות והפעילות של הממסד הישראלי בנושא רגיש ומוזנח זה. (ראה פירוט המחקר לעיל). המחקר יתפרסם בעברית ובאנגלית 
עורך וחוקר: ד"ר אמנון רמון
חוקרת: ד"ר אורית רמון
עוזר מחקר: אביאל ילינק
בשיתוף מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים

הנחל והעיר
מחקר מדיניות שמטרתו להאיר את הסוגיות המיוחדות לנחל העירוני ואת היתרונות הטמונים בו, ולהניחן על סדר יומם של גופי התכנון המרכזיים ושל מקבלי ההחלטות בישראל.
ראש הצוות: מוטי קפלן
בשיתוף המרכז למדיניות סביבתית, אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה.

אגן נחל הקדרון: המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים  – תרגום לאנגלית
מחקר זה, אשר פורסם בעברית בשנת 2009, עוסק במצבו של חלקו העליון של אגן נחל הקדרון ובכלל זה העיר העתיקה בירושלים. המחקר בוחן את תכונות האזור ומאפייניו ההיסטוריים, הפיזיים, החברתיים והכלכליים, ומציע מדיניות בת-קיימא לפיתוחו ולשימורו.
עורך: ישראל קמחי

חזון לירושלים: תכנית לשיקום ירושלים – תרגום התקציר לאנגלית
מטרתו המרכזית של מחקר זה, שפורסם בשנת 2009, היא להציע תכנית לשיקום ירושלים. המחקר מדגיש שלושה "מנופים" שיניעו את תהליך השיקום: הכפלה של המגזר העוסק בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי בעיר; יצירת רשתות תמיכה ושיתופי-פעולה הדדיים בין הסקטורים השונים, והקמת "כוח-משימה לאומי" שיופקד על ניהול ותקצוב התכנית.
עורך: פרופ'  גור עופר
בשיתוף הקרן לירושלים

כיכר השוק ריקה – תרגום לאנגלית
מחקר זה שפורסם בעברית על ידי מכון ירושלים בשנת 2007 מנתח את הזירה הפוליטית במזרח ירושלים לאחר 40 שנות שלטון ישראלי. המחקר חושף בין השאר את מערכות היחסים המורכבות בין מבצעי פיגועים למפעיליהם ובין אנשי חמאס לסביבתם התומכת, ומנתח את המאבקים המשותפים הישראליים-פלסטיניים.
חוקר: ד"ר הלל כהן
בשיתוף הוצאת ראטלג' בארה"ב

פרשת בניית מוזיאון הסובלנות בממילא
נייר מדיניות זה מציג את הדילמות הציבוריות והמשפטיות שעלו בפרשה ודן בהן בהקשרן הפוליטי. המחקר מתבסס על ניתוח היסטורי והוא משלב בין גישות שונות - גישה היסטורית, פוליטיקה של זהויות וחקר סכסוכים. (ראה פירוט המחקר לעיל)
חוקר: פרופ' יצחק רייטר
עוזרת מחקר: גלית חזן

מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם בן זמננו: פתוות בנושא שלום עם ישראל – תרגום
לאנגלית ולערבית

מחקר זה פורסם בשנת 2008 ועוסק בהגוּת אסלאמית המבקשת להתאים את ההלכה המוסלמית למציאות המדינית של יחסים בינלאומיים מודרניים. הספר דן בעיקר בעמדת הוגים ומדעני משפט מוסלמים כלפי הסכמי השלום עם ישראל. עמדה זו עולה ומתבררת מדיון בפסקי הלכה אסלאמיים (פתוות) ומעיון בספרי הגות המאירים את קו המחלוקת האידיאולוגית-דתית בחברה המוסלמית בת זמננו. עיון בפתוות הפוליטיות פותח בפנינו צוהר לתפיסה המִשתנה של היחסים בין העולם המוסלמי לעולם שאינו מוסלמי, מדוקטרינת הגִ׳יהאד הקלאסית ועד לפרקטיקה פרגמאטית העוסקת בהתאמת הפרשנות ההלכתית של השריעה למודל מודרני של יחסים בינלאומיים.
ספר זה מביא פסקי הלכה שניתנו מטעמם של חכמי הלכה ופוסקים המפרשים את עמדת ההלכה המוסלמית בנושאי מלחמה ושלום, לגבי אפשרות אקטואלית או עתידית של הסכם שלום בין מדינות מוסלמיות לבין ישראל.
חוקר: פרופ' יצחק רייטר

חינוך לבנים בבתי ספר חרדים
תמונת מצב של מערכת החינוך לבנים בגילאי 18-3 במגזר החרדי המכשירה את דור העתיד ומנחילה לו את דפוסי הלמידה הישיבתיים. המחקר בוחן את המבנה והמעמד החוקי של המערכת, את מיהם הגורמים הקובעים את מדיניות החינוך בה, את התפיסה החברתית שלה, את הפדגוגיה ותוכניות הלימודים, התשתיות הפיזיות, התקציבים, השוואה לקריטריונים המקובלים במערכת החינוך בישראל  וגם חידושים ושינויים שחלים במערכת  זו.
חוקר: ד"ר אהוד שפיגל
צוות היגוי: פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, ד"ר מאיה חושן, פרופ' הרב נפתלי רוטנברג, פרופ' יוסף שלהב

האגן ההיסטורי של ירושלים: בעיות וחלופות לפתרונן – תרגום לאנגלית
מטרתו המרכזית של ספר זה, שפורסם במכון ירושלים לחקר ישראל בשנת 2007, הוא להציע חלופות שונות להסדר באגן ההיסטורי של ירושלים, שהוא לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומקום מקודש ונערץ למאות מיליונים של מאמינים. הספר הוא תוצר של צוות חשיבה שכלל מספר חוקרים מתחומים שונים ממכון ירושלים לחקר ישראל. החידוש המרכזי בו הוא הדיון בהצעות למעורבות בינלאומית (במינונים שונים) בניהול האגן ההיסטורי של ירושלים.
עורך: ד"ר אמנון רמון

הקודם
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS