תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   חדשות המכון
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
חדשות המכון
ישיבות תיכוניות חרדיות, תיאור וניתוח מצב

עמירם גונן, בצלאל כהן, אליעזר היון 

המחקר עוקב אחר התפתחות מסלול הישיבות התיכוניות החרדיות המשלבות לימודי קודש ולימודים כלליים כמסלול אלטרנטיבי למסלול הישיבות הקטנות, הרווח באופן מכריע בקרב הציבור החרדי ומקבל תמיכה והגנה של ההנהגה החרדית. העדר מסלול זה עשוי להסביר במידה רבה את הקשיים הרבים בפניהם עומדים רבים מהחרדים הפונים להשכלה גבוהה ולהכשרה מקצועית איכותית. הרחבת המסלול של ישיבות תיכוניות חרדיות עשוי לסייע במידה ניכרת להצלחתם של חרדים המבקשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולהצטרף אל שוק העבודה. 
המחקר מתמקד בהתעוררות שהיתה בשני העשורים האחרונים, במהלכה הוקמו ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות, שנוספו אל הישיבות המעטות שקמו בעבר. ישיבות אלו שירתו קהל יעד מצומצם בשוליים המבוססים-"המודרניים" של החברה החרדית.  הישיבות נחלקות לשני סוגים, על פי קהל יעד: סוג אחד של הישיבות התיכוניות החדשות מעוגן בקרב משפחות ב"זרם המרכזי" של החברה החרדית, המצטרפות אל תהליכים המתרחשים בחברה החרדית כגון כניסה לשוק העבודה תוך שדרוג באמצעות הכשרה טכנולוגית והשכלה אקדמית. בישיבות תיכוניות חרדיות אלה טמון הפוטנציאל של הסרת חסמי ידע והרגלי למידה, המקשה בשנים אחרונות על סטודנטים חרדים (גברים), להתמודד עם האתגרים של לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. הסוג השני של המוסדות החדשים פונה לכמה קהלי יעד בשולי החברה החרדית: בנים של בעלי תשובה, נערים ה"נושרים" מ"הזרם המרכזי" וילדים של משפחות "קירוב", המחפשות את דרכן אל החינוך החרדי. מוסדות אלה מתמקדים ברובם בהכשרה מקצועית ואינם מכוונים להמשך לימודים - לא בישיבות חרדיות גדולות ולא במוסדות להשכלה גבוהה. 

המחקר מצביע על ההתנגדות הרבנית והחסמים החברתיים, הקיימים בקרב ציבור החרדי, לבחירה בישיבה תיכונית חרדית כמסלול אלטרנטיבי לישיבה הקטנה. הישיבות התיכוניות החרדיות המכוונות ללימודי השכלה גבוהה הן שמעוררות את עיקר ההתנגדות בקרב הציבור החרדי, אם בקרב ההנהגה הרבנית הנלחמת בהן באופן נמרץ בעזרת ההנהגה הפוליטית, ואם בקרב הציבור החרדי הרחב, המחויב לנורמת לימודי הקודש המלאים, העומדת ביסודו של מוסד הישיבה הקטנה. לעומת זאת, ההתנגדות לישיבות התיכוניות החרדיות שאינן מכוונות להשכלה גבוהה אלא להכשרה מקצועית אינה ניכרת, כי הן נתפסות כברירת מחדל עבור מי שאינם נחשבים כחלק אינטגרלי של הליבה החרדית. 

החסמים החברתיים העיקריים ללימודים בישיבה תיכונית חרדית בקרב הציבור החרדי הם: המחויבות הנורמטיבית ללימודי קודש בישיבה קטנה, לחץ חברתי של הסביבה הקרובה, חשש ממחיר חברתי אשר בני משפחה של הלומד בישיבה תיכונית חרדית עלולים לשלם; תפיסה רווחת כי במוסדות אלה שוררת איכות נמוכה של הוראת לימודי הקודש והלימודים הכלליים, של קיום אורח החיים החרדי ושל יכולות למידה של התלמידים. אל כל אלה מצטרף גם שכר הלימוד הגבוה, הנהוג ברבות מהישיבות התיכוניות החרדיות המכוונות להשכלה גבוהה. 
מדיווחי ראשי הישיבות התיכוניות החרדיות על נתוני הנרשמים בצירוף נתוני הגידול בעבר של מספר התלמידים, ניתן להניח כי צפוי גידול עתידי משמעותי במספר הלומדים בישיבות אלה בשנים הבאות. ראשי הישיבות דיווחו כי רובם המכריע של אבות התלמידים הם אנשים עובדים, אך יש בין אבות התלמידים מספר לא מבוטל של אברכים המקדישים את זמנם ללימודי קודש. כלומר, קיימת קבוצה לא מבוטלת של הורים מהזרם המרכזי החרדי השולחת את בניה ללמוד בישיבה תיכונית חרדית, אשר אין לה עדיין מעמד לגיטימי מלא בליבה החרדית והמנהיגות הרבנית עדיין נאבקת בה. 

מתוך ההערות וההצעות של משתתפים בקבוצת מיקוד אינטרנטית של הורים חרדים, המעוניינים בלימודי בניהם בישיבה תיכונית חרדית, ניתן ללמוד כי לרבים מהם ישנה משנה סדורה באשר ללימודים בישיבה תיכונית חרדית. יש הרואים בישיבות אלה מענה לאי ההתאמה של לימודים בישיבה הקטנה לחלק מן התלמידים, תפיסה התואמת חלק גדול של הציבור החרדי בעת זו. אך ישנם גם הורים הרואים בישיבות אלה דפוס חינוך חרדי "מלכתחילה", העומד כאלטרנטיבה לישיבה הקטנה כספק של חינוך חרדי מורכב אך שלם. יש גם המקווים כי "ככל שיפתחו יותר ישיבות (תיכוניות חרדיות) כך יסתגלו לרעיון והוא יהפוך ממוקצה למצווה",  אך כדי שהדבר יקרה ראוי לדעתם שתהיה תמיכה של גדולי הדור ותינתן למוסדות אלה גושפנקא או לגיטימיות. רבים ביניהם אינם מוותרים ודורשים להבטיח אורח חיים ומצב רוחני חרדי במוסדות חינוך אלה. ולא רק זאת, יש הדורשים להבטיח איכות גבוהה של לימודים ותלמידים בישיבות התיכוניות החרדיות. 
בעיקר מבקשים המשתתפים בקבוצת המיקוד להדגיש כי המודל הישן של ישיבה תיכונית חרדית, בו שכר הלימוד הוא גבוה, לא יצלח אלא אם מבקשים להרחיב את המערך של הישיבות התיכוניות החרדיות. נראה כי סוגיית שכר הלימוד, שהיא בעיקרה סוגיה של מימון ציבורי, עומדת ביסודו של אתגר הפיתוח של מערך הישיבות התיכוניות החרדיות כקרש קפיצה חשוב בשדרוגה של האוכלוסייה החרדית בישראל. נראה כי בכל מעשה עתידי בתחום זה ראוי לשתף אל "הלקוחות" בבניית המערך העתידי של ישיבות תיכוניות חרדיות.

הפרסום המלא יצא לקראת סוף 2017. 

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS