תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   חדשות המכון
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
חדשות המכון
אינדיקטור חברתי-כלכלי של רשות מקומית: שיעור בעלי תואר אקדמי בקרב האוכלוסייה הבוגרת
ד"ר מאיה חושן, יאיר אסף-שפירא

רשות מקומית היא בראש ובראשונה הבית של תושביה. 
כמו בכל בית המתעצב בדמות דייריו כך גם הרשות המקומית מושפעת ממאפייני תושביה. 
מאפייני התושבים הם חלון הראווה של הרשות המקומית והרשות המקומית היא סמל הסטטוס של תושביה. כתובת מגורים של פרט, כמשתנה יחיד, היא מהמנבאים הטובים ביותר את הפרופיל הכלכלי-חברתי שלו. תכונותיהם החברתיות-כלכליות של התושבים קשורות קשר הדוק לפוטנציאל הפיתוח של היישוב, לדימוי שלו,  ולכושר המשיכה או הדחייה שלו לפעילות כלכלית ולאוכלוסייה של מהגרים אליו וממנו.

להשכלה גבוהה משקל גדול בסטטוס החברתי-כלכלי של הרשות המקומית:

 "אם קיים קונצנזוס בחברה הישראלית בתחום כלשהו הוא נוגע לתרומתה ולחיוניותה של מערכת ההשכלה הגבוהה לחברה ולמשק" מסבירים עורכי המדד ד"ר מאיה חושן ויאיר אסף-שפירא. "תרומה זו מתועדת כמעט בכל היבט – בהשפעתה על התעסוקה,  על השכר,  על המוביליות החברתית,  על רישום הפטנטים,  על העברת טכנולוגיה לתעשייה,  ועל מעמדה הבינלאומי של האקדמיה הישראלית". 

ההשכלה הגבוהה של תושבי הרשות המקומית קשורה קשר הדוק להישגים הלימודיים של התלמידים ברשות המקומית ולסיכוייהם להצלחה בחיים בעתיד, וכן לכושר ההשתכרות שלהם - לשיעור המועסקים מקרב התושבים ולפוטנציאל ההכנסה שלהם - לרמת החיים שלהם ובמידה רבה גם למצבה הכלכלי של הרשות ולפוטנציאל הפיתוח שלה. בחרנו לייצג את הסטטוס החברתי כלכלי באמצעות רמת ההשכלה של התושבים הבוגרים - שיעור המשכילים מבטא, כאמור, מגמות מורכבות בצורה פשוטה וברורה, ובכך הוא מהווה אינדיקטור - סמן המייצג תופעה רחבה או מורכבת. 
האינדיקטור שפיתחנו המייצג את הסטטוס החברתי-כלכלי של רשות מקומית מחושב בפשטות ומציג את  שיעור התושבים הבוגרים ברשות שלהם השכלה אקדמית. 

ממצאים:

שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בישראל כולה עומד על 29%. מבין שש הערים הגדולות בישראל שאוכלוסייתן עולה על 200,000 תושבים, היה שיעור בעלי ההשכלה האקדמית הגבוה ביותר בתל-אביב – יפו (43% בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+). אחריה לפי סדר יורד נמצאות חיפה (38%), פתח תקווה (31%), ירושלים וראשון לציון, בדומה לישראל כולה (29%) ואשדוד (25%). 

כדי לבחון את מגמות השינוי לאורך זמן, נמדדה רמת ההשכלה האקדמית בשש הערים הגדולות ובבאר-שבע, בשנת 1995 לעומת שנת 2008 (בשנים אלו נערכו מפקדי האוכלוסין והדיור על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). בכל הערים נמצאה מגמה של עלייה ברמת ההשכלה הגבוהה . אלא שקצב הגידול היה שונה בין הערים ועל כן משתנה מיקומן היחסי זו לעומת זו לאורך השנים. בשנת 1995 היו שלוש הערים חיפה, ירושלים ותל-אביב - יפו, בסדר זה, בראש רשימת הערים הגדולות מבחינת רמת ההשכלה האקדמית. שיעור ההשכלה הגבוהה בתל-אביב - יפו עלה בצורה החדה ביותר, והיא טיפסה בשנת 2008 למקום הראשון בין הערים הגדולות, כאשר חיפה מיד אחריה. אך יתר 5 הערים נמצאו בשנת 2008 בפער ניכר מתל-אביב - יפו וחיפה. משמעותו של נתון זה היא כי שתי הערים הללו התאפיינו מבחינה חברתית-כלכלית במהלך העשור האחרון, בצורה שונה מיתר הערים הגדולות בישראל. מגמות בולטות היו גם עלייה של פתח-תקווה - מהמקום ה-5 למקום ה-3, ירידתה של באר-שבע מהמקום ה-4 למקום ה-6, וירידתה של ירושלים מהמקום ה-2 למקום ה-4. העיר אשדוד נשארה בתחתית הרשימה בשני מפקדי האוכלוסין.

בראש מדרג היישובים המונים למעלה מ – 10,000 תושבים, נמצא היישוב שֹהם עם 58% בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+. תשעה היישובים הבאים הם גבעת שמואל (55%), מודיעין-מכבים-רעות (55%), זכרון יעקב (49%), רמת השרון (49%), בנימינה-גבעת עדה (49%), רעננה (48%), גבעתיים (47%), הוד השרון (45%), וקדימה-צורן (44%).
בתחתית המדרג נמצאת תל שבע עם 1.6% בעלי השכלה אקדמית ומעליה רהט (4%) קלנסווה (6%), ערערה-בנגב (7%), כפר כנא ( 8%), אום אל-פחם (9%), בית שאן מעלה עירון ובקעה-ג'ת (10% כל אחד משלושה היישובים).

מהנאמר למעלה עולה שקיימים פערים משמעותיים בין הרשויות המקומיות ברמת ההשכלה של תושביהן. עם זאת, חשוב לזכור שהתושבים מתארגנים במרחב בבוחרם את מקום המגורים שלהם, במחוז, בעיר ובשכונה על פי מידת הדמיון שלהם לתושבים אחרים כלומר – אנשים מעדיפים לגור בסמיכות לדומים להם. על כן, להבנת מצבה של הרשות המקומית חשוב להבין את מאפייני התושבים בשכונות העיר השונות. כדי לבחון זאת חושב האינדיקטור לסטטוס חברתי כלכלי בכל השכונות (כפי שמיוצגות עלי ידי תיחום גאוגרפי סטטיסטי של הלמ"ס לתתי רובע, לא כולל שכונות במזרח ירושלים שם חסרים נתונים אלו)  בכל ערי ישראל. מחישוב אינדיקטור זה נמצא שבראש "מצעד" השכונות (תתי רובע), כלומר אלו שבהן רמת ההשכלה האקדמית היא הגבוהה ביותר, נמצאות שתי שכונות במודיעין מכבים רעות. במקום ראשון (69%)- קייזר דרום, האזור שממערב למודיעין (היי פארק מודיעין), בוכמן דרום, האזור דרומית לבוכמן צפון באזור הרחובות יהודה ושבטי ישראל. במקום שני (67%) - אזור רעות, מכבים - רעות, במקומות השלישי והרביעי הגבוהים ביותר נמצאות  שכונות בירושלים - רסקו וגבעת מרדכי (64%) ורחביה (63%). ובמקום החמישי בחיפה נמצא האזור הכולל את ציר אבא חושי (62%).

חמש השכונות בהן הסטטוס החברתי-כלכלי הוא הנמוך ביותר הן (לא כולל שכונות מזרח ירושלים), בירושלים השכונות החרדיות - גאולה ומאה שערים (3%), סנהדריה ותל ארזה (5%), ברמלה: העיר העתיקה, בילו, השופטים, הרכבת, וקרית מנחם בגין (5%), בבני ברק: שיכון סאטמר וקרית נדבורנא (5%) ובאום אל-פחם: מרכז הכפר (6%).  
כדי ללמוד על  מגמות השינוי בסטטוס החברתי-כלכלי של יישובים, כפי שעולה ממדד ההשכלה האקדמית שפיתחנו, חושבו לכל היישובים המונים 10,000 תושבים ומעלה - % בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+ לשנים 1995 ו -2008 (השנים בהן נערכו מפקדי האוכלוסין והדיור על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). בין היישובים הללו דורגו כל היישובים שלהם מדד השכלה אקדמית לשתי נקודות הזמן הללו. כדי ללמוד על מגמות השינוי חושב לכל יישוב הפער בין מקומו ב – 2008 למקומו ב – 1995. התוצאה מוצגת בלוחות כאשר בלוח 1 היישובים מדורגים מזה שטיפס מספר מקומות גדול ביותר בין שתי נקודות הזמן ועד היישוב שירד מספר מקומות גדול ביותר מ – 1995 ועד 2008. שני הלוחות מציגים באופנים שונים את אותם נתונים. האחד "מרמזר" : ירוק עלייה, אדום ירידה וכתום אין שינוי. לוח 2 מציג את היישובים מהיישוב שבו שיעור בעלי השכלה אקדמית הוא הגבוה ביותר ועד זה שנמצא בתחתית המדרג.

מהלוח המדרג את היישובים לפי פער השינוי  במיקומם היחסי של היישובים במדרג של שיעור  בעלי השכלה אקדמית בין  השנים 1995 ל-2008   ניתן לראות ש:
במעלה הטבלה
- בראש הטבלה הישובים כפר יונה וטורעאן שטיפסו ב – 40 מקומות ו – 39 מקומות (בהתאמה) מ – 1995 ועד-2008.
- בין עשרה היישובים שבראש הטבלה, 4 יישובים ערביים (טורעאן כאמור טיפס 39+ מקומות מעלה), ערערה (21+), עראבה (20+) ופורדייס (17+).
- עשרה היישובים שבראש הטבלא כולם יישובים קטנים – פחות מ – 50,000 תושבים. הוד השרון הוא הגדול מבין היישובים הללו, הוא עלה 18+ מקומות ואוכלוסייתו בסוף 2008 מנתה 46,300 נפש.
- כל שישה היישובים היהודיים שבראש הטבלא ממוקמים בליבת המדינה (בין חיפה, ירושלים ואשדוד). 

בתחתית הטבלה
- במקום הנמוך ביותר נמצאת ביתר עילית שירדה ב – 49 מקומות.
- בין עשרה היישובים שבתחתית הטבלה שני יישובים ערביים (טירה ירד ב – 20- מקומות ואכסאל ירד ב- 17-), שבעה יישובים יהודיים (ביתר עילית (49-), דימונה (27-), גבעת זאב (26-), בני ברק (23-), רמלה (20-), אור עקיבא (18-), צפת (15-) והעיר המעורבת מעלות תרשיחא, שבה 71% יהודים ו – 29% לא יהודים (15-). 
- בין עשרה היישובים שבתחתית הטבלה שניים הם חרדיים  - ביתר עילית ובני ברק.
- בין שבעה היישובים היהודיים: 
o שניים בפריפריה – דימונה וצפת. 
o שלושה בליבת המדינה – בני ברק,רמלה, אור עקיבא.
o שניים ביהודה ושומרון בסמיכות מיידית לירושלים.

מהלוח המדרג את היישובים לפי שיעור  בעלי ההשכלה האקדמית בשנת 2008   ניתן לראות ש:
במעלה הטבלה
- בין עשרה היישובים שבראש הטבלה של בעלי השכלה אקדמית מקרב בני 25+  בשנת 2008 – 
o שישה יישובים שיפרו את מיקומם, ובארבעה יישובים לא חל שינוי והם שמרו על מיקומם הגבוה.
o קפיצה גדולה ביותר נרשמה בזכרון יעקב שטיפס 25 מקומות מהמקום ה – 28 למקום ה – 3. 
o אחריו הוד השרון (+18), גבעתיים (15+), תל אביב – יפו (12+), אבן יהודה (+5), וגבעת שמואל (+4).

- בעשירייה השנייה במעלה הטבלה
o חמש יישובים ירדו בדרוג שלהם ב- 2008 לעומת 1995  מבשרת ציון (15-), נשר (6-), רחובות (5-), חיפה (4-), וגני תקווה (3-).
o שני יישובים עלו במדרג: יקנעם עילית (11+) ורמת גן (6+). 
o קרית אונו, הרצלייה וכפר סבא שמרו על מיקומן.

- בעשירייה הסוגרת את הטבלה
o שבע יישובים ירדו במיקומם בין 1995 ל – 2008 קלנסווה (10-),כפר כנא (6-),אום אל פאחם (11-), בית שאן (6-), רמלה (20-), טירה (20-), ודימונה (27-).
o יישוב אחד – ג'יסר אזרקא עלה ב – 4 מקומות.
o שני יישובים ירכא וכפר מנדא נשארו באותו מיקום ביחס לשאר היישובים.
   





הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS