תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   חדשות המכון
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
חדשות המכון
זוכרים את ברסי
פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, ראש מכון ירושלים לחקר ישראל מאז 2003, נפטר בפתאומיות בחודש שעבר. אנו אבלים על לכתו ורוצים לנצור אותו בזיכרוננו כפי שהיה, אדם חם, חיוני ונעים הליכות. אנו מקדישים את הניוזלטר הזה לזכרו.

ברסי, כפי שנקרא בפי כולם, ייזכר לא רק בגלל הישגיו האקדמיים המרשימים בתחום ניהול הסכסוכים אלא גם בשל אישיותו המרשימה וחיוכו הכובש. כאשר החל לעבוד כראש המכון היו מאחוריו שנים רבות של הוראה ומחקר במסגרת עבודתו באוניברסיטה העברית וכמומחה לניהול סכסוכים במזרח התיכון ובזירה העולמית.

ברסי נולד בטורקיה למשפחה דלת אמצעים שעלתה ארצה בהיותו כבן שש. האהבה לתרבות יהדות טורקיה, ולשירי הלדינו בפרט, נשארה עימו למשך כל חייו. 

מאיר קראוס, מנהל המכון, ואורה אחימאיר המנהלת המייסדת, ציינו את יכולתו הייחודית לזהות את הרגישויות של שני הצדדים המעורבים בקונפליקט, וליצור שיח משמעותי ביניהם. "הוא ידע להתבונן אל מה שהוא באמת הגרעין הקשה של עמדותיהם של הצדדים" אומר קראוס. "וטען שללא הבנה והתבוננות באלה, באותם ערכים מוגנים, כפי שקרא להם, אי אפשר יהיה לגשת אל יישובו של סכסוך".

בדברי ההספד קראוס שיבח את ברסי על עבודתו: "בעבודתך בהקשר של הסכסוך שלנו כאן, בארץ הזאת, לא היית החוקר המתבונן אל תחום מומחיותו מן החוץ. היית מעורב באופן עמוק ברצון ובניסיון למצוא פתרון. שקדת בחיפוש אחר אלטרנטיבות וניסית לאתר את הסדקים דרכם יהיה ניתן להתקדם. האמנת שניהול הסכסוך הוא עניין זמני ויש לחתור כל הזמן ליישובו למען הבטחת עתידנו."

ואכן, ברסי פרסם עבודות רבות והרצה על נושאי מחקריו בכל הזדמנות. הוא זכה בפרסים רבים ובהם: מילגת פולברייט, עמית ברונפמן והיה חבר במספר רב של וועדות הקשורות לסכסוך וליישובו. מעל לכול, הוא היה מורה, בעבודתו ובנפשו.

"כשברסי הגיע למכון, לפני כעשור, היתה זו תקופת פוסט-אוסלו והתחלתה של האינתיפאדה השנייה. זה לא גרע מהתלהבותו או מאמונתו שהעתיד יכול להיות טוב יותר" אומרת אורה אחימאיר. "בשעתו, תהליך השלום הלך ותפס נתח נכבד מסדר היום של המכון. האפשרות לשלב בין יכולותיו האקדמיות לבין מחקר מוטה- מדיניות הלהיבה אותו והתשתית האקדמית שהביא איתו, התאימה באופן מושלם למכון."

אורה מספרת על ברסי ש"האיר את דרכם" של רבים, במכון ומחוצה לו. "היתה לו היכולת לגרום לאנשים לתקשר ולמצות את יכולתם", אומרת אורה, וזה, בנוסף למסירות ולהתלהבות שלו. 
אורה מציינת בנימה אישית, שאף כאשר היה שרוי באבל כבד על מות אשתו רונית, שנפטרה חמישה חודשים קודם לכן, ברסי הגיב בחום כששמע ממנה על הוצאתו לאור של ספרה "כלה", ולדבריה הוא זה שעודד את כתיבתו מלכתחילה.

קראוס מוסיף "הוא היה אוהב אדם. ניסיונותיו לתקן את העולם לא היו רק מקצועיות, הם היו ביטוי לאישיותו. היתה לו אמונה עמוקה בבני אדם ובפוטנציאל הגלום בהם".

ברסי – תחסר לנו מאד.

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS