תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - אוקטובר 2010
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
חסמים לשלום – כיצד ניתן להתגבר עליהם?
מדוע עדיין לא הושג שלום במזרח התיכון? האם בגלל עיקשות הצדדים המעורבים? האם בגלל נרטיבים לאומיים שונים ומושגים שונים של צדק והוגנות או שאולי בגלל שמדובר בסכסוך שלא ניתן לפתרון? ייתכן שהתשובה נמצאת דווקא במקום אחר.

ניתן היה לחשוב שהנושא כבר נדון מכל זווית אפשרית. בעשור האחרון לבדו, נכשלו מספר יוזמות לשלום: ועידת קמפ-דייויד, יוזמת הליגה הערבית, מפת הדרכים, יוזמת נוסייבה-איילון, יוזמת ז'נבה, יוזמת בוש (הבן) וכן ועידת אנאפוליס. פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, ראש מכון ירושלים וראש אשכול המחקרים בנושא ניהול סכסוכים במכון ירושלים לחקר ישראל, כינס צוות של חוקרים מתחומי מחקר שונים לדון בשאלה מדוע נכשלו כל היוזמות: "אף שתכניות השלום למיניהן לקחו בחשבון חלק מהחסמים שהביאו לכישלון התהליך המדיני ואף ניסו להתמודד אִתם במידת-מה, הן לא בחנו חסמים אלה לעומקם", מדגיש בר-סימן-טוב. "הן לא בחנו גם אסטרטגיות ממשיות לנִטרולם כדי לאפשר את יישוב הסכסוך בדרכי-שלום". 

במחקר, "חסמים לשלום: הסכסוך הישראלי-פלסטיני", שעומד לראות אור בשבועות הקרובים בעברית ובאנגלית, דנים החוקרים בסוגי החסמים השונים, שלדבריהם מחריפים את הקשיים להשגת הסכם שלום , ואף מעלים רעיונות אחדים להתמודדות עימם. בר-סימן-טוב מציין כי "חסמים אלו נוגעים בערכי הליבה של הסכסוך – ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות והגבולות, לא רק כאינטרסים של הסכסוך אלא כערכים מוגנים ומקודשים ששורשיהם באמונה דתית ובמטה-נרטיבים היסטוריים ולכן אינם מועמדים לפשרה."

המחקר הנוכחי הוא ייחודי וחלוצי. זהו ניסיון של חוקרים ישראלים מתחומי-מחקר שונים לבחון מחדש את החסמים ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני כפי שהם נתפסים בעיניהם, מנקודות-מבט תיאורטיות ואמפיריות שונות. המחקר מתמקד במאפייניו הייחודיים של הסכסוך המבליטים את החסמים המבניים, האסטרטגיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים, ההיסטוריים, התרבותיים והדתיים, המונעים או מקשים על הצדדים לשים לו קץ. "חסמים אלה מתמקדים בשורשיו העמוקים של הסכסוך, בזהות הלאומית של הצדדים, בערכים ובמערכת האמונות, בנרטיבים ההיסטוריים ובזיכרון הקולקטיבי שלהם", מציין בר-סימן-טוב "והם מדגישים את ההבדלים המהותיים המפרידים בין הצדדים הן בהתייחס למאפייני הסכסוך ומרכיביו והן בהתייחס לפתרונותיו האפשריים. אף שחסמים אלה נידונו בצורה זו או אחרת במחקרים שונים, הם לא רוכזו באופן משולב ולא שוקללו דיים כדי לספק תמונה כוללת, מקפת ומורכבת של סכסוך זה, שהוא עיקש במיוחד וקשה במיוחד ליישוב." הוא מוסיף ואומר שייחודו של המחקר הנוכחי מתבטא גם בניסיונו להציע דרכים להתמודדות עם החסמים המונעים את יישוב הסכסוך, וזאת במטרה לאפשר את יישובו.  

המחקר מדגיש כי  רק התבוננות מקפת במכלול החסמים יש בה כדי להציג תמונה מהימנה ומקיפה של המכשולים ליישוב סכסוכים עיקשים וממושכים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לדעת החוקרים, קהל היעד אליו מופנה המחקר הוא מנהיגים פוליטיים שצריכים להביא בחשבון את החסמים ולזהות דרכים חדשות ויצירתיות להתמודד עימם.

"יש צורך לקיים חשיבה מחודשת בימים אלו לגבי האמונות שלנו ולשקול דרכי חשיבה אלטרנטיביות. הזמן לא עומד לצידו של אף אחד מן הצדדים", אומר בדאגה פרופ' בר-סימן-טוב, "בניתוח הסופי, עלויות המשך הסכסוך עלולות להיות כבדות מן העלויות הנובעות ממחיר הפּשרה הנדרשת לשלום, והמוּדעות לכך היא שאמורה להתניע את תהליך השלום ולדרבנו."

אחד הממצאים המדאיגים שעלו מן המחקר הזה הוא הפער הגדול בין הנרטיבים של שני הצדדים שנראה כרגע כבלתי ניתן לגישור, אך המחייב התמודדות מסוג אחר. יש צורך לבחון את האפשרות לפתח מסגרת רעיונית משותפת לדיון בנרטיבים הלאומיים השונים הקשורים במימוש השאיפות הלאומיות במסגרות מדיניות נפרדות, תוך נכונות להכיר וללמוד את הניגודים ביניהם, גם אם לא ניתן עדיין לגשר ביניהם. ניתן לעשות זאת כבר עכשיו, הן ביוזמת מנהיגי הצדדים, הן ביוזמת החברה האזרחית והן ביוזמה חיצונית של צד שלישי. אם הצדדים אינם בשלים ליוזמה כזו, יש לשקול אפשרות שהצדדים יכירו בכך שיש להם נרטיבים שונים שלא ניתנים לגישור כעת ויסכימו לדחות את העיסוק בהם לשלב ההתפייסות, וזאת על-מנת שההבדלים הבסיסיים המתגלעים בנרטיבים של הצדדים לא יהפכו לחסמים ביישוב הסכסוך. המחקר מלמד כי שני הצדדים שבויים במידה רבה בכבלי הנרטיבים ההיסטוריים והם הפכו לקרבן העבר המונע מהם להתפשר. אף שהנרטיבים ההיסטוריים מהווים חלק מן הזהות הלאומית של כל צד והשמירה עליהם חשובה מבחינת המורשת הלאומית, אסור שהם יכבלו את הצדדים אל העבר וימנעו מהם עתיד טוב יותר. יתרה מכן: שילוב הנרטיבים ההיסטוריים באמונות הדתיות של הצדדים הפך את הפשרה לטאבּו ולעבירה דתית בשני הצדדים. כאן חשוב להדגיש שוויתורים למען השלום אינם בהכרח פגיעה דתית-מוסרית באמונות דתיות ואינם בגידה בנרטיבים ההיסטוריים ובערכים מוגנים. נהפוך הוא: חוסר הנכונות להתפשר למען השלום הוא שאינו מוסרי, שכן קרבנות העתיד לא ימחלו על מחיר הדמים שתתבע מלחמה נוספת.  

החוקרים שהשתתפו בכתיבת ספר זה מודעים היטב לקשיים, למחירים ולייסורים הכרוכים בעשיית השלום ויעיד על כך ניתוח החסמים הניצבים על דרך השלום שנעשה כאן. "אנו סבורים כי חובתנו כאנשי מחקר לפלס דרך לשלום בכך שאנו חושפים בפני המדינאים ובפני הציבור הרחב את החסמים המקשים על יישוב הסכסוך ואת האופציות העומדות בפניהם בדרך ליישוב הסכסוך" אומר בר-סימן-טוב ומזכיר את דברי ראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק רבין ז"ל, שאמרו "כי קשים ייסורי המלחמה מייסורי השלום ועדיפה דרך השלום על דרך המלחמה". 

הקודם
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS