תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - ינואר 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - ינואר 2011
עם שוך הסערה המצוק בסכנה
ישראל ידועה בתקופות השחונות שלה יותר מאשר בסערות החורף שלה. הסערה שפקדה את ישראל בחודש שעבר הסבה נזקים רבים לחקלאות דרך תשתיות ועד למצוקי החופים, לצד חשיפת שכיית חמדה ארכיאולוגית בדמות פסל רומי מרשים בן 1,700 שנים.
נזקי הסערה מדגישים את הדחיפות בצורך לנקיטת דרכי פעולה להתמודדות עם הנזקים.

צוות רב תחומי שפעל במסגרת מחקרי המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים כמיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה, בהיגוי של משרד רוה"מ, בחן את דרכי ההתמודדות עם התמוטטות המצוק בחופי ישראל מהיבטים שונים (פיסיים - סביבתיים, כלכליים- תכנוניים, משפטיים) וגיבש קווים למדיניות לאומית בסוגיה זו.

לדברי ד"ר עמוס ביין, ראש הפרויקט "רצועת החוף של ישראל נמשכת לאורך כ-190 ק"מ מתוכם כ-45 ק"מ הם מצוקים בגובה של מעל 10 מטרים, לאורך רצועת החוף בקטע שבין חדרה לאשקלון. לאורכו של המצוק יש רצועת סיכון ברוחב של 50 מטר, המוגדרת כאזור שבו, עד סוף המאה, תתרחש התמוטטות בפועל ו/או לא יתאפשר שימוש בטוח מבחינה הנדסית בטיחותית."

ביין מבהיר שהמצוק מתמוטט ונסוג מזרחה כתוצאה משילוב של שלושה תהליכים עיקריים:  חתירת גלי הים בבסיס (בוהן) המצוק; אי יציבות המדרון התלול ופעולת הנגר העילי. וכן בגלל פריכות האבן.

המצוק במרכז הארץ נתון ללחצי פיתוח תיירותי ותעשייתי ובנייה עירונית רוויה. כל אלה יוצרים קונפליקט בין בעלי עניין לבין האינטרס הציבורי לשימור חופים לרווחת הכלל.

ביין ושותפיו להכנת המסמך, ד"ר עמיר אידלמן וגלית כהן,  זיהו שתי דרכי פעולה שעומדות לרשות מקבלי ההחלטות להתמודדות עם התופעה (שיתכן ותינקטנה ביחד או לחוד): האחת, הקמת הגנות פיסיות לשם ייצוב המצוק ומניעת ההתמוטטות,  והשנייה רגולציה ושימוש בכלים שלטוניים במישור הקנייני והתכנוני. ניתן יהיה להשתמש בשתי ההמלצות גם יחד או בכל אחת מהן בנפרד.

לדבריהם, ישום הגנות לא רק שימנע את הנזקים הכבדים לנכסים ברצועת הסיכון, אלא יבטיח 

חופים רחבים ובטוחים לציבור הרחב ויאפשר מימוש הפוטנציאל התיירותי והעירוני הכולל. המסמך ממליץ ליישם הגנות פיסיות במקומות שבהם נכסים עירוניים משמעותיים על במת המצוק והחופים שלמרגלות המצוק, משמשים ציבור רחב. אזורים כאלה הם אזורים אורבאניים שעיקרם בחופי נתניה, הרצלייה ואשקלון, סה"כ כ- 13 אורך חזית מצוק. בשאר אזורי המצוק ממליץ המסמך על השארת המצב הטבעי תוך התערבות מינורית באזורים בעייתיים.

באפריל 2010 אימצה ממשלת ישראל את המלצות מסמך המדיניות וצוות בין-משרדי פועל בימים אלה ממש ליישומן.

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS