תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   מאמרים
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
מאמרים
אסטרטגיה ישראלית לקראת ספטמבר, מאת: מאיר קראוס
להלן מאמר מאת מנהל המכון, מר מאיר קראוס, שהתפרסם במוסף הדעות של העיתון 'ישראל היום'. המאמר בוחן את האסטרטגיות האפשריות של ישראל לקראת האפשרות שבחודש ספטמבר האו"ם יכיר במדינה פלסטינית:
 
דבריו של מאיר דגן ראש המוסד לשעבר, שאל לישראל  לבלום את המהלך הפלסטיני באו"ם, ממחישים את הצורך לבחינה רצינית ועניינית של החלופות לעמדת ישראל באשר למהלך פלסטיני זה. השיח המדיני, הישראלי והבינלאומי, באשר לאסטרטגיות אפשריות לישראל לקראת ההכרה באו"ם בחודש ספטמבר, התמקד עד כה בשתי חלופות אפשריות: אסטרטגיית ההתנגדות ואסטרטגיית היוזמה. אסטרטגיית ההתנגדות פועלת לשכנע את המדינות הידידותיות לישראל שלא לתמוך במהלך ולמזער בכך את ההישג הפלסטיני. לצורך כך טוענת ישראל, כי זהו מהלך חד צדדי שאינו עולה בקנה אחד עם ההסכמים שנחתמו ועם הצורך להשיג הסדר סביב שולחן המו"מ. אסטרטגיה זו זכתה לגיבוי של נשיא ארצות הברית בנאומו בשבוע שעבר.
 
אסטרטגיית היוזמה לעומת זאת, קוראת לישראל לפעול להצגת יוזמה מדינית שתהווה משקל נגד למהלך באו"ם, יוזמה שתפתה את הפלסטינים לשוב לשולחן המו"מ ולהביאם לוותר על המהלך המדיני באו"ם. יוזמה שכזו, כך נטען,  תיצור לחץ של  הקהילה הבינלאומית על הפלסטינים  להשיג את הישגיהם בהסכמת הצדדים ולא במהלך חד צדדי.
 
בבואנו לבחור בין החלופות השונות יש לבחון את השאלות הבאות: איזו חלופה תצמצם את הנזק המדיני לישראל ותמנע את הצגתה כסרבנית שלום, איזו חלופה יש בידה כדי להשפיע או למנוע את המהלך, מהי החלופה שתאפשר חזרה לשולחן המו"מ ביום שאחרי ושתחזק בחירה פלסטינית בתהליך מדיני על פני מאבק טרור ואיזו חלופה ניתנת לגיבוש כעמדת ישראל במערך הפוליטי הישראלי בלוח הזמנים הצפוי עד ספטמבר.

אסטרטגיית ההתנגדות, גם אם היא נתמכת על ידי ארה"ב ומדינות נוספות, אין בידה כדי לבלום את המהלך או להשפיע על תוכנו. אסטרטגיה זו מעצימה את הנזק המדיני לישראל ותקלע אותה לעמדה קשה מאוד. ישראל תמשיך להצטייר ככובשת וכסרבנית שלום. ההחלטה תגדיר את גבולות המדינה הפלסטינית כגבולות  1967  והמשך השליטה של ישראל עלול להביא לנקיטת צעדים כלפיה. באשר ליום שאחרי: ההישג הפלסטיני החד צדדי המושג בניגוד לרצונה של ישראל יהווה ניצחון מדיני ועלול להשפיע על נכונותם של הפלסטיניים לחזור לשולחן המו"מ ולחילופין להקשיח את עמדותיהם.

בשונה מכך,יש  בכוחה של אסטרטגיית היוזמה להקטין את הלחץ המדיני על ישראל ולהציג את נכונותה להתקדם בתהליך. יחד עם זאת, נראה כי אסטרטגיה זו לא תמנע מהפלסטינים להמשיך ביוזמתם המדינית. הם זקוקים ל"ניצחון" ולתחושת הישג והם צריכים להשיג אותו בעצמם לעמם. אין כל יוזמה ישראלית  מפתה שיכולה להביא אותם לוויתור על המהלך לאור הציפיות שנוצרו, במיוחד בטווח הזמן שנותר ובהינתן חוסר האמון בין הצדדים.  גם הציפייה, כי הממשלה תגבש יוזמה מדינית בעלת תוכן של ממש בסוגיות המורכבות שעל שולחן המו"מ  בתוך פרק זמן שנותר, הינה לא ריאלית.

אשר על כן, שתי האסטרטגיות שנדונו אינן נותנות מענה לאתגר הניצב בפני ישראל.
 
אולם קיימת חלופה נוספת. אסטרטגיית ההכלה מניחה כי אין דרך למנוע את מהלך ההכרה במדינה הפלסטינית וגם לא נכון לפעול לכך. אך יש דרך להקהות את עוקצו של מהלך זה הן ביחס למערכת הבינ"ל והן בהתייחס להישג הפלסטיני בד בבד עם מניעת נזק מדיני ותדמיתי לישראל. אסטרטגיה זו מציעה כי  ישראל תכיר במדינה הפלסטינית ותקרא לשלום וליחסי שכנות טובה בינה ובין מדינת ישראל. עמדת ישראל היא כי בינה לבין מדינה הפלסטינית יש סכסוך גבולות ופתרונו ימצא אך ורק במו"מ. ישראל תפעל אצל ידידותיה בעולם לריכוך הנוסח שיוצג באו"ם כך שלא יגדיר את גבולות המדינה הפלסטינית כקווי 1967 אלא יהווה נוסח רך יותר מבחינת ישראל בצירוף ההבהרה שהגבולות הסופיים יקבעו במו"מ. הרווחים ממהלך זה יהיו: נטילת העוקץ מהמהלך החד צדדי והפיכתו למהלך מוסכם, העמדת ישראל כנדיבה וכשוחרת שלום, הקלה משמעותית על ידידותיה של ישראל בתוך הנסיבות המורכבות, חיזוק הבחירה הפלסטינית בתהליך המדיני ויצירת אווירה חיובית המאפשרת לאחר מכן לשוב לשולחן המו"מ.
 
אסטרטגית ההכלה אינה חורגת מעמדת ראש הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בנאום בר אילן ובנאומיו האחרונים בארה"ב באשר לחזון שתי מדינות לשני עמים. אסטרטגיה זו נראית  כחלופה הטובה יותר  המאפשרת  לישראל להשפיע על התהליך, לשפר את מעמדה הבינלאומי ולאפשר התקדמות התהליך המדיני ביום שאחרי. אכן צדק מאיר דגן בהצביעו על כך כי זו תהיה שגיאה של ישראל לנסות לבלום את המהלך הפלסטיני באו"ם. הבלימה לא תצליח ומה שיותר חשוב, היום שאחרי עלול להיות מאוד קודר.

.

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS