תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יוני 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
מאי 2018 - העברת השגרירות האמריקאית
מאי 2018 - יום ירושלים
אפריל 2018 - הזמנה לאירועי אפריל-מאי
מרץ 2018 - הזמנה לאירועי מרץ
פברואר 2018 - עדכון
נובמבר 2017 - ירושלים: 100 שנים של הישגים והחמצות
ספטמבר 2017 - שנה טובה תשע"ח
אוגוסט 2017 - אירוע השקת הספר "תושבים, לא אזרחים"
יוני 2017 - הזמנה לאירועי יולי
יוני 2017 - הזמנה לאירוע: סיור במרכז העיר החרדי
אפריל 2017 - הזמנה לאירוע: עושים מקום אחד לשני
אפריל 2017 - חג פסח שמח
פברואר 2017 - הזמנה לאירועי מרץ
ינואר 2017 - אזכרה לאריק שרון
ינואר 2017 - קיימות עירונית: מסמך סיכום
דצמבר 2016 - ערב עיון: תעסוקה ופרנסה
נובמבר 2016 - הזמנה לאירוע: ממשיכים מחדש
נובמבר 2016 - ערב עיון
נובמבר 2016 - כנס: תכנון שכונות מזרח ירושלים
אוקטובר 2016 - ערב עיון: חנוך לנער על פי דתו
ספטמבר 2016 - המרחב הערבי בנתיב הכישלון המדינתי
ספטמבר 2016 - מי שולט בהר הבית?
ספטמבר 2016 - התחדשות במכון ירושלים
יוני 2016 - השנתון ה-30 לירושלים
יוני 2016 - עושים קיימות עירונית
מאי 2016 - אחרי כנס קיימות עירונית
אפריל 2016 - המפקד האליון
פברואר 2016 - נשות הכותל
פברואר 2016 - הסכסוך הישראלי-פלסטיני וסוגיית ירושלים
פברואר 2016 - תחבורה בערים היסטוריות
דצמבר 2015 - מעבר להרי החושך
דצמבר 2015 - הזמנה לאירועי דצמבר
ספטמבר 2015 - סרט: סלע אחת, שלוש דתות
ספטמבר 2015 - כנס המרכז לחקר החברה החרדית
ספטמבר 2015 - שנה טובה
יוני 2015 - בין מזרח למערב
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יוני 2011
ירושלים פנים רבות לה

קשה למצוא עיר מגוונת יותר מירושלים. בדומה לאדריכלות בעיר המציגה עושר עצום שנפרס על פני אלפי שנות היסטוריה, כך גם אוכלוסיית העיר מייצגת תרבויות שונות והיא בעלת היסטוריה עשירה וסיפורים אין ספור. 

נכון לסוף שנת 2010 עשירית מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בירושלים. 789,000 תושבים - יהודים, מוסלמים, נוצרים ו"אחרים" היוצרים מארג חברתי עירוני יוצא דופן. הרבדים החברתיים השונים באים לידי ביטוי לא רק במספרים – 492,000 יהודים (63% מסך האוכלוסייה), 273,300 מוסלמים (35%), 15,000 נוצרים (2%), מהם 12,000 נוצרים ערבים – אלא בעיקר ברגעי המפגש ביניהם. בעיר יש ייצוג גדול של תרבויות ודתות ומגוון עמדות פוליטיות, ולכולם מכנה משותף אחד – ירושלים. בירושלים יש הכול.

ירושלים היא הגדולה בערי ישראל ושטחה משתרע על פני 125 קמ"ר. שטחה גדול משטחה של וושינגטון DC וגדול ביותר מפי שניים משטחה של תל-אביב-יפו. בשנת 1967 היה שטחה של ירושלים 38 קמ"ר בלבד. לאחר המלחמה שטחה של העיר גדל ל-108 קמ"ר ועם השנים הוא התרחב עוד.

משנת 1967 ועד היום גדלה אוכלוסיית העיר בכ-196%, האוכלוסייה היהודית גדלה בתקופה זו ב-155% והאוכלוסייה הערבית גדלה ב-315%. כיום, כ-40% מהאוכלוסייה היהודית מתגוררת בשטחים שנוספו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים. 

מדיניות התכנון של העיר, במהלך השנים, היתה מושפעת במידה רבה, ומושפעת גם היום, מסוגיית היחס בין שיעור האוכלוסייה היהודית לבין שיעור האוכלוסייה הערבית. סוגיית היחס בין שיעור האוכלוסייה החרדית לשיעור אוכלוסייה היהודית הלא חרדית מורכבת ומאתגרת לא פחות. עורכת השנתון הסטטיסטי לירושלים, ד"ר מאיה חושן, סבורה שהגיוון הרב באוכלוסייה, ושלל הזהויות והאינטרסים, מעמיקים את הניגודים בין הקבוצות השונות ומגבירים את התחרות בין המגזרים השונים. לדבריה, "הקבוצות שואפות להיבדלות גיאוגרפית ומתחרות ביניהן על השליטה במרחב, במשאבים ובהשפעה על אורח החיים בעיר".

כבר למעלה משני עשורים מתאפיינת ירושלים במאזן הגירה שלילי. בשנת 2010 למשל, 11,250 אנשים עברו להתגורר בעיר לעומת 18,600 שעזבו אותה (מכל קבוצות האוכלוסייה). הקבוצה ה"ניידת" ביותר היא צעירים בגילאי 34-20. בשנת 2009 הצעירים היוו 52% מכלל אלה שעברו להתגורר בעיר ו-49% מכלל העוזבים אותה. יש לציין כי גם בערים אחרות בעולם קבוצת גיל זו נוטה להיות ה"ניידת" מכולן. 

למרות מאזן ההגירה השלילי, גדלה אוכלוסיית העיר בכ-2%, בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (19,000) ומעלייה (2,550). 

חושן מדגישה את הצורך לאפשר לכל קבוצת אוכלוסייה להשפיע על הצביון והזהות של השכונה בה היא מתגוררת, ולספק לכל קבוצת אוכלוסייה את השירותים להם היא זקוקה. דבר אחד ברור – ירושלים תמשיך להתגאות באוכלוסייה מגוונת ובעושר התרבותי שכל קבוצה מוסיפה לעיר.

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS