תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יולי 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2011
פרשת המים והשלום במזרח התיכון
האם יש בארץ מוכת-בצורת זו די מים כדי להביא להסדר ישראלי-פלסטיני בנושא? נראה שיש, ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר יגיעו להבנה בעניין הפרמטרים. נתחיל בנושא הבסיסי ביותר: כיצד מבדילים בין "צורכי מים" לבין "זכויות מים", ואיך מתמקדים בכך כאשר לתמונה נכנסים עוד מושגים פולמוסיים כגון: "דרישות" או "רצונות". 

קבוצת מומחים ישראלים ופלסטינים טוענים כי הצעד הראשון בכיוון זה צריך להיות הגדרה ברורה של המונח "צרכים". אבל גם הגדרה זו היא בעלת אופי סובייקטיבי. אז איך בכ"ז פותרים את התסבוכת?

קבוצת חוקרים משותפת, ישראלית-פלסטינית, בראשות פרופ' ערן פייטלסון וד"ר עבד אל- רחמן תמימי, עבדה על פתרון לסוגיות אלו. נקודת המוצא הייתה מסקנות שנמצאו במחקרים בינלאומיים קודמים, המצביעה על כך שהסכמים על מקורות-מים משותפים מושגים כאשר הצדדים דנים בצרכים המעשיים ולא בעקרונות מעורפלים. הדבר עזר בעיצוב ההגדרה, אבל העלה היבט נוסף: סדר-עדיפויות. במילים אחרות, כמו בכל סבך הבעיות של המזרח התיכון, גם לסוגיה זו יש מספר רבדים. 

קבוצת המחקר השיגה התקדמות בכך שהגדירה ארבעה סוגי "צרכים" והציבה אותם לפי בראש סדר-העדיפויות. פייטלסון מסביר: "העדיפות העליונה היא של מים מתוקים הנדרשים לרמה גבוהה של התפתחות כלכלית ואנושית  - 'צרכים ביתיים'. הצורך השני בחשיבותו חולק לשלוש עדיפויות: המים הדרושים לצורכי תרבות ודת, הזרימה המינימאלית הנדרשת כדי לענות על דרישות הסביבה, והכמות המינימאלית של מים הדרושה לחקלאות במקומות בהם אין לחקלאים אלטרנטיבה קיומית אחרת (בעיקר בפריפריה). הגדרות אלו יישמו בתרחישים אפשריים אחדים בהקשר הישראלי-פלסטיני, כולל: התמשכות המצב הקיים, אפשרות של "שלום חם", ומצב בו תהיה אולי זרימה של פליטים פלסטינים לאזור."  

הצוות השווה את השלכות תרחישים אלה על משק המים ועל משאבי המים של ישראל והפלסטינים גם יחד, בראש ובראשונה מאקוויפר ההר המשותף, ותוך לקיחה בחשבון של אפשרות להתמשכות הבצורת ולשינויי אקלים אחרים.

מניתוח התרחישים שערך צוות המחקר עולה שצורכי-מים ביתיים ניתנים לאספקה בישראל ובשטחים בכל התרחישים, למעט מצב בו יגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים במסגרת זכות השיבה (במצב כזה יהיה צורך בתכנית מיוחדת להגדלת משק המים כחלק מכל תכנית שתכלול יישום של זכות זו). עם זאת, אם תימשך עצירת הגשמים יהיה צורך במים רבים יותר בעתיד הקרוב, כלומר, כבר בעשור הקרוב. לעומת זאת, החוקרים התריעו כי משאבי המים שמתחת לפני הקרקע ברצועת עזה אינם יכולים לענות על הצרכים הביתיים בכל תרחיש שהוא. מכאן שברצועה יש צורך מיידי בהגדלת משאבי המים, בלי קשר ליכולת האוכלוסייה לשלם עבור צריכתם. "כדי לענות על הצורך הביתי המינימאלי, רצועת עזה זקוקה להגדלה של היצע המים באמצעות התפלה בטווח הקרוב ביותר", אומר פייטלסון. 

המחקר נערך במסגרת מחקרי המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים במימון של מרכז פרס לשלום וקרן גרין קרוס.
הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS