תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יולי 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2011
על פתוות ורוח הזמן
האם הדוקטרינה המוסלמית הקלאסית של הג'יהאד נתונה להשפעות הזמן? תלוי את מי שואלים ולמי פונים. פרופ' יצחק רייטר בוחן זה מכבר את התפתחות ההלכה המוסלמית (השריעה) לאורך הדורות, תוך שימת דגש על פסקי הלכה מוסלמיים (פתוות), במטרה להבין את התמורות האידיאולוגיות והדתיות הפוקדות את החברה המוסלמית בת-זמננו. בחינת העמדות שעולות מפסקי ההלכה הניתנים בימינו, מאפשרת לבדוק עד כמה מסגלים חכמי הדת המוסלמים את השריעה למציאות המשתנה, דבר המשליך על היחסים המשתנים בין האסלאם לבין העולם החיצוני. 

ספרו של פרופ' רייטר ראה לאחרונה אור הן בעברית, תחת השם "מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם בן-זממנו – פתוות בנושא השלום עם ישראל", בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל והן באנגלית, בהוצאת סאסקס ובשיתוף מרכז שאשא ללימודים אסטרטגייםבאוניברסיטה העברית ומכון ירושלים לחקר ישראל.

פרופ' רייטר בדק עד כמה השפיעו פסקי ההלכה המוסלמיים על ההתפתחויות ועד כמה הושפעו מהן. הוא בוחן את המתח בין שמרנות לחדשנות באסלאם ואת הפער שנוצר בין שתי גישות עיקריות: האחת רדיקאלית והשנייה פרגמאטית,  ועומד על המשמעות התעמולתית של הפתוות שנותנים חכמי הדת המוסלמים בעידן תקשורת ההמונים. 

ההצדקה העיקרית שהשריעה מוצאת לחתימת הסכם שלום עם ישראל היא ראייה ריאליסטית של המצב; למשל העובדה שהעולם הערבי אינו מסוגל להביס את ישראל, ולכן עליו לפנות לדרך שתוביל לתוצאות הטובות ביותר לאסלאם (מצלחה). בנוסף, 'הסכם חודייבּה', הסכם שהנביא מוחמד כרת עם אויביו בני שבט קורייש במכה בשנת 628 לספירה, הפך מודל ואף תקדים משפטי להסכמי-שלום בין מוסלמים לבין קבוצות אחרות, כולל מדינת ישראל. רייטר בחן את הפרשנויות הסותרות לתקדים חודייבּה ואת השלכותיו האפשריות על המציאות השוררת בימינו אלה.  

"מופתים חשובים שתמכו בחתימת הסכם השלום בין מצרים לישראל ב-1979 עשו זאת בחלקו בהסתמך על תקדים חודייבה", מסביר פרופ' רייטר. "לאחר מכן נתגלעה מחלוקת חריפה בין חכמי האסלאם במזרח התיכון, בישראל ובמקומות אחרים, סביב השאלה אם יש להתייחס להסכם-שלום שכזה כאל שלום אמיתי או כאל תחבולה שנועדה לאפשר למוסלמים להפר את ההסכם בשעה שהדבר יהיה נוח להם."

רייטר מדגיש שפתוות מאפשרות להבין את השיח הציבורי הפומבי. לדבריו, הפתוות הן כלי עיקרי להתפתחות ההלכה המוסלמית והתאמתה לנסיבות המשתנות. לכן, פתוות שניתנו על ידי מלומדים שונים נכללו בקבצים מיוחדים כסוגה ספרותית נפרדת בתוך ספרי המשפט המוסלמי, בדומה לספרות השו"ת בהלכה היהודית. רק במאה ה-20 החלו מופתים להנפיק הלכות ברורות בעניינים העומדים על הפרק, במתכונת של "פתוות פוליטיות" שהפכו לחלק בלתי-נפרד מהשיח הפוליטי-ציבורי בשאלות פנימיות או ביחסי החוץ של העולם המוסלמי. 

במילים אחרות: מופתים עושים שימוש בסמכותם הדתית ובמעמדם הציבורי כדי להשפיע על דעת הקהל באמצעות פתוות, ובימינו הם זוכים ליתר תמיכה ועוצמה בעזרת אמצעי התקשורת. היום ניתן למצוא מאות פתוות חדשות באתרי אינטרנט רבים שמציעים "פתווה און-ליין" ויש מופתים שיש להם אתרים משלהם, שם הם עונים באופן שוטף על שאלות בענייני היום.  

לדברי המחבר, הפתוות הנידונות בספר יכולות לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא השלום בין ישראל לפלסטינים ובין ישראל למדינות ערביות. הן מצביעות על עמדות וטיעונים של מופתים בעד ונגד שלום עם ישראל ומנתחות טיעונים אלה. יצוין שחלק מהפתוות המובאות בספר תורגמו בו לראשונה לעברית בידי גלית חזן ממכון ירושלים והמחבר. 

הספר עוסק גם באפשרות להסכמת חמאס להפסקת-אש עם ישראל (הודנה). הסכמה כזו, אם תהיה, תתבסס מן הסתם על טיוטת ההודנה שאנשיו של מנהיג חמאס בעזה, איסמעיל הנייה, דנו בה עם נציגי האיחוד האירופי. "אף שטיוטה זו אינה בגדר עמדה רשמית, חשיבותה נובעת מכך שהיא נותנת מושג על עמדתו האפשרית של חמאס בעתיד", אומר מחבר הספר. 

במבוא לספר כותב אפרים הלוי, ראש המוסד בעבר וראש מרכז שאשא בהווה, שאף שמוטב היה אילו מלומד מוסלמי היה מוציא ספר כזה,  עצם העובדה שדווקא מלומד ישראלי החליט להתמודד עם האתגר אומרת משהו על נסיבות הזמן. בימים אלה שוקדים שני המכונים והמחבר על תרגום הספר לערבית. 
הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS