תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יולי 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2011
סמינר לציון מלאת מאה שנה להולדת טדי קולק
טדי קולק היה ראש העיר ירושלים שש קדנציות רצופות והוא שימש דוגמה למנהיגות מאחדת ובונה של העיר. כתרים רבים נקשרו לראשו. היו שאמרו עליו שהוא ראש עיר עם חזון והיו שכינו אותו 'הורדוס של המאה ה-20, אבל קולק לא אהב כתרים אלה ונהג לומר שהגיע לראשות העיר במקרה; הוא פשוט היה שם כשהכול קרה ועשה כמיטב יכולתו. זה היה הסגנון שאפיין את האיש ופועלו. 

מכון ירושלים ציין מאה שנה להולדת טדי בסמינר בהשתתפות אנשים שעבדו במחיצתו. המשתתפים העלו זיכרונות והתרפקו על ימי כהונתו המרתקים של ראש העיר שזכה כבר לכינוי 'המיתולוגי'. בסמינר השתתפו גם בנו עמוס קולק ובתו אסנת קולק-זקס

ראש המכון, פרופ' יעקב בר-סימן-טוב, פתח את הסמינר ומנה את התפקידים הרבים שטדי מילא בחייו, מקצין-קישור של הסוכנות היהודית ליחידה MI5 של המנדט הבריטי ועד מנכ"ל משרד ראש הממשלה בראשות דוד בן גוריון. הוא מנה גם את הישגיו הרבים, כולל הקמת מוזיאון ישראל, תיאטרון ירושלים, הקרן לירושלים, גן החיות התנכי ע"ש משפחת טיש, בית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל, מכון ירושלים לחקר ישראל ועוד פרויקטים תרבותיים ואזרחיים שטדי יזם והקים לרוב. 

אלן פרימן, סגן נשיא הקרן לירושלים, אמר שטדי ראה את ירושלים "כשווה בחשיבותה לערים הגדולות בעולם – לונדון, רומא או ברלין" - ותחושתו זו ניכרה בקשריו עם גדולי-עולם בכל התחומים: שליטים, פוליטיקאים, גנרלים, מוזיקאים, אמנים וכוכבי קולנוע. פרימן הזכיר כי טדי גייס תרומות במאות מיליוני דולרים וציין כי 20% מהן באו ממקורות לא-יהודיים. לדבריו, בתקופת כהונתו של קולק בראשות העיר ניטעו בעיר 400 פארקים, כל אחד מהם קשור בסיפור לא יאמן אחר. פרימן נזכר כי לאחר הניצחון ב-67 נכנס טדי בשער יפו, ראה את המצודה והבחין מיד בפוטנציאל הגלום בה. הוא הורה לפנות ממנה מאות טונות של עפר שסתמו אותה וכך נחשף האתר ההיסטורי בכל תפארתו והתאפשרה הקמת המוזיאון הפועל בו כיום. 

ד"ר מרטין וייל, מנהל קרן ברכה ומנהל של כבוד של מוזיאון ישראל, סיפר על הקמת מוזיאון ישראל ואמר שטדי "ראה בירושלים כולה מוזיאון גדול ופסיפס אחד גדול בו משובצים חייו של כל אחד ואחד מתושבי העיר בחיי העיר כולה". 

אורה אחימאיר, מייסדת מכון ירושלים והמנהלת הראשונה שלו, דיברה על חזונו של טדי קולק ועל אומץ לבו. היא ציינה שלפני 1967 לא היה בירושלים מאגר מידע אודות העיר. טדי הבין שהידע הוא כוח ויזם את הקמת המכון שישלב ידע, נתונים ויכולת חשיבה, מידע היסטורי עם מעשה, עבר עם עתיד, וכך קם מכון ירושלים שנודע בעולם כמאגר המידע וככלי חשיבה אקדמי ומחקרי המתמחה בענייני ירושלים. 

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אמר שירושלים היתה בשביל טדי שליחות-חיים. ריבלין היה חבר מועצת העיר ב-67  ולמרות שמעולם לא השתייך למחנה הפוליטי של קולק, הוא דיבר עליו ביראת כבוד מיוחדת. הוא העלה על נס את העובדה שטדי השקיע בתשתיות בשני חלקי העיר, עבור יהודים וערבים כאחד. לדבריו, הוא עשה זאת משום שחשב ששני העמים נידונו לחיות ביחד והאמין בכנות ברעיון של איחוד העיר ובאפשרות לנהל אותה בשיטה של קונפדרציה. כתוצאה מהשקעותיו במזרח העיר נתנו לו אלפי ערבים את קולם בקלפיות. ריבלין אמר שטדי האמין שהכיבוש יהיה טוב לשני הצדדים, בלי צורך בדיכוי או בגירוש, והוא היה האיש הנכון לייצג גישה זו.

ד"ר תום שגב, היסטוריון וסופר 'הארץ', ששימש יועצו של טדי, כינה אותו בכינוס "פטריוט מזן מיוחד". לדבריו, טדי ידע שכולם מתייחסים אליו כאל אב. מספר הטלפון שלו בבית היה זמין לכול והוא אף ענה אישית לאזרחים שצלצלו אליו הביתה כדי להתלונן על בעיות ומפגעים, לעתים גם בשלוש לפנות בוקר, שעה בה היה לפעמים מסתיים יום העבודה שלו. לדברי שגב, טדי הצליח ליצור את הרושם שהוא לא חיה פוליטית – אבל הוא בהחלט היה חיה כזאת. הוא באמת נאבק למען 'כיבוש נאור', אמר שגב. הוא היה אומר: "אני יודע שהערבים לא אוהבים אותי וגם אני לא בדיוק אוהב אותם, אבל כולנו צריכים לדעת לחיות כאן ביחד, אלה עם אלה, בעיר אחת." 

טדי קולק נולד בווינה לפני מאה שנה. הוא עלה לארץ והיה ממקימי קיבוץ עין-גב. הוא שירת בשליחויות עלומות ובתפקידים ציבוריים שונים. הכול, כנראה, היה בגדר הכנה לתפקיד הגדול שמילא בראשות העיר ירושלים ובעיצוב דמותה של העיר. "הוא היה גדול מהחיים", סיכם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, וכל המשתתפים בסמינר נטו להסכים עם הגדרה זו. 
הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS