תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - ספטמבר 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - ספטמבר 2011
הערך המוסף של שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום המחקר והפיתוח
שיתופי פעולה בתחום המחקר והפיתוח מתאימים לתופעה המתפתחת של "הכפר הגלובלי". שיתופי פעולה כאלה נובעים לעיתים ממניעים פוליטיים ולעיתים למרות מניעים כאלה. האיחוד האירופי (EU) היה אחד מהגופים הממסדיים הראשונים שזיהו את האפשרויות ההולכות וגדלות בתחום שיתוף פעולה חוצה גבולות  בתחומי המו"פ. כבר לפני 20 שנה האיחוד פיתח תכניות והזמין קבוצות מארצות שונות לחלוק את שיטות המחקר והפיתוח (מו"פ) שלהן, בהתבסס על האמונה שבדרך זו ניתן למקסם את התועלות של הצדדים המעורבים ולחולל תחרותיות עסקית וטכנולוגית. מדינות רבות מיהרו לקפוץ על העגלה, ביניהן ישראל, שהשקיעה סכומי עתק בתכניות מו"פ בּי-לטראליות ומולטי-לטראליות, ובייחוד כאלו של האיחוד האירופי. 

חוקרי היחידה הכלכלית של מכון ירושלים החליטו לנתח את יעילותן של תכניות כאלו במסגרת ה-EEN - רשת המִפעלים האירופית. הם מצאו שבעוד שלתכניות הללו יש אפקט חיובי על הפירמות העסקיות והטכנולוגִיות המעורבות בהן, הכסף שהוזרם לתכניות אלו לא נוצל בהכרח בצורה אופטימאלית. ד"ר דן קאופמן, ראש היחידה הכלכלית במכון אומר שהממצאים מלמדים שפירמות מפיקות את אותו "ערך מוסף" מיוזמות מו"פ מקומיות כמו מיוזמות בינלאומיות ולעתים אף יותר מכך. את ההסבר לממצא זה הוא מנמק בכך שמיזמים בינלאומיים מבוססים למעשה על מיזמים מקומיים, שנוטים להדגיש התפתחויות טכנולוגיות יותר מאשר התפתחויות עסקיות. 

"למשל, רישום פטנט או בניית אב-טיפוס הם הוצאה מוכּרת ע"י המדען הראשי, בעוד שהוצאות נסיעה, גם אם נועדו לקדם התרחבות או שותפות עסקית, אינן מוכרות ככאלו".

המחקר מראה שעל מנת להשיג את הערך האופטימאלי משיתוף-פעולה בתחום המחקר והפיתוח, על מסגרות הנתמכות ע"י ממשלות להיות מסוגלות ללכת מעבר לממד הטכנולוגי ולתמוך גם בהיבטים העסקיים. "אין ספק שיש פוטנציאל טכנולוגי ועסקי עצום בתכניות מו"פ בינלאומיות, בישראל או בארצות אחרות", אומר קאופמן, "אבל יש פער בין מטרות המדיניוּת שלהן לבין הכלים המשמשים אותן. אנחנו ממליצים שמנגנוני התמיכה שנבנו עבור תכניות כאלו יאומצו כך שיוכלו להקל באמת על שיתוף טכנולוגי ויוסיפו ערך עסקי לפירמות המעורבות בהן."

קאופמן ויעל מרום ממכון ירושלים הציגו את ממצאי המחקר בפני אנשי משרד האוצר, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) ובפני המדען הראשי, המשמש גם נציג תכנית "אאורקה" של האיחוד האירופי בישראל. התכנית הוצגה גם בפני יזמים מן הסקטור הפרטי. הממצאים ייתוספו לדו"ח הפעילות הבינלאומי של המדען הראשי.  

המחקר מומן ע"י ה-EEN של האיחוד האירופי וע"י הרשות לתכנון, למחקר ולמִנהל כלכלי במשרד התמ"ת. כנס בנושא יתקיים מכון ירושלים, בשיתוף משרד התמ"ת, ב-30 אוקטובר.
הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS