תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - דצמבר 2011
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - דצמבר 2011
למלא את ים המלח
מפלס ים המלח יורד בקצב מדאיג. "בעבר התנקזו לים המלח מים שפירים בעיקר מנהר הירדן והם שאיזנו את נפח המים שהִתאדו מהאגם" אומר ד"ר עמוס ביין ומוסיף: "בעקבות הקמת מפעלי-מים אזוריים נעצרה זרימה זו כמעט לחלוטין ויחד עם יצירה מלאכותית של שטחי אידוי תעשייתיים נוצר באגם מאזן מים גירעוני המתבטא בירידה מתמשכת של מפלס ים המלח ובצמצום שטחו".

ביין עומד בראש צוות מחקר במסגרת המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים שבחן מגוון מייצג של חלופות מים-סוף ומהים התיכון להקמת מובל-ימים. 
העבודה שהסתיימה לאחרונה, הוכנה על רקע בחינת ההיתכנות של מובל-ימים לים המלח, שהחלה ב 2008- ביוזמת הבנק העולמי ומבטאת הסכמה פוליטית לבחינת חלופות שמוצאן בים-סוף בלבד.

העבודה מחשבת  את העלויות של כל חלופה  ואת העלות הנוספת הכרוכה בבחירת חלופה זו או אחרת לעומת החלופה הזולה ביותר, תוך ציון יתרונותיה ומגרעותיה של כל חלופה.
עבודה זו מתמקדת בהגדרה רעיונית של חלופות ובחידוד שיטה כלכלית למבחנים השוואתיים. 

ביין מרחיב ומציין כי "הרעיון למובל-ימים נועד לשנות את מאזן המים הגירעוני באגם באמצעות שאיבה והזרמה של מי-ים ונגזרותיהם לים המלח,  בשילוב התפּלה ויצירת אנרגיה הידרואלקטרית. הזרמה כזו תשנה סדרי בראשית ותהיה כרוכה בתהליכים ובסיכונים סביבתיים וכלכליים שאינם ניתנים לחיזוי מלא ומכאן אי-הוודאות באשר להשלכותיו האפשריות של המיזם."

לנוכח מורכבות הפרויקט ואי-הוודאויות הרבות הנותרות גם לאחר העבודה היסודית
של הבנק העולמי, ממליצה עבודה זו כי היה ויוחלט לקדם את הפרויקט, הוא ייושם
באופן מודולארי. תכנון היישום המודולארי במושגים של שלבים,כמויות הזרמה, היקף
התפּלה וקצב יישום, חייב בראש ובראשונה להתמודד עם אי-הוודאויות ועם תרחישים
מחמירים אפשריים. כמו כן התכנון אמור להתייחס לאופן היישום המודולארי, לניטור
ההשלכות ולזמן המינימאלי שיידרש להתנסוּת וללימוד ההשפעות בטרם יוחלט אם
להתקדם משלב אחד למשנהו, את התכנון יש ללוות במִתווה אִרגוני לניהול היישום
המודולארי, לזיהוי בעיות, להגדרת חומרתן ולקבלת החלטות לגבי התקדמות, או חלילה
לגבי עצירת הפרויקט, אם יתגלו מִפגעים חמורים.

לחצו כאן להורדת המאמר
הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS