תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - ספטמבר 2012
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - ספטמבר 2012
הנעת חדשנות ממסדית
חישבו "חדשנות". יש סיכוי רב שחשבתם על "שיפורים טכנולוגיים", אך לא פחות חשובה מכך הינה חדשנות בהקשר הממסדי, הינו – בתהליכי קבלת ההחלטות של גופי הממסד. "גופי הממסד נתפסים לרוב בעיני הציבור כגופים שמרניים שאינם מעוניינים בשינויים" טוענת חוקרת המכון ולרי ברכיה. למרות זאת, דווקא גופי הממסד, או מה שקרוי הגופים הבירוקרטיים, יוזמים חדשנות ולעיתים קרובות מובילים אסטרטגיות חדשניות". הגדרת הנושא והמטרות כפי שהן מנוסחות על ידי הרגולטורים, היא מוסיפה, הן המסוגלות ליצור סביבה שבה מתקיימת חדשנות.

המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל החליט לחקור את הנושא ולשם כך יזם הקמתו של צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה העברית בירושלים. בהובלתה של פרופ' דבורה שמואלי בחן צוות המחקר את הגורמים והנסיבות המביאים לחידושים במהלך עיצובה ויישומה של מדיניות סביבתית במוסדות התכנון בישראל, במטרה לעמוד על יחסי הגומלין בין אותם גורמים לבין הטמעת שינויים בתהליך קבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. 

הצוות סקר את ספרות המחקר בתחום זה תוך זיהוי סוגי החדשנות הממסדית והגורמים הנתפסים כמאפשרים או כמובילים חדשנות, והגורמים האחראים להצלחה או לכישלון של הניסיונות להטמעת חדשנות. בהקשר זה, חשיבות רבה מיוחסת ל"סוכני שינוי" - פרטים בתוך המערכת או מחוצה לה שמזהים את הצורך בשינוי – ולקיומו של "חלון הזדמנויות" שמאפשר אימוץ ויישום של מדיניות חדשה.

לצורך המחקר נבחרו חמישה חקרי אירוע, בהיותם נקודות מפנה בהיסטוריה של התכנון הסביבתי בישראל, ומייצגים תקופות זמן שונות, תחומי  סביבה שונים, כלים שונים מתחום התכנון הסביבתי ושחקנים מגוונים: תחנת הכח בחדרה, כביש תפן-כרמיאל, כביש חוצה ישראל,  תכנית המתאר הארצית משולבת לבנייה, פיתוח וקליטת עלייה (תמ"א 31), והמרינה בהרצליה. חקרי האירוע נלמדו באמצעות ראיונות עם בעלי עניין, ניתוח פרוטוקולים ועיון בחומר ארכיוני, וכן דיונים בשולחן עגול. 

מהמחקר עולה שברוב המקרים הייתה לחדשנות השפעה ארוכת טווח על תהליכי קבלת ההחלטות, שבמנותק מהמקרה הפרטני הביאה לשינוי המדיניות והגישה הכוללת. בחלק מהמקרים השינוי קיבל אופי של שינוי פרדיגמטי שביטא את ההכרה של רשויות התכנון בעובדה שהן נדרשות לפתח יכולות מקצועיות עצמאיות במטרה לבקר ולפקח על ההצעות לפיתוח. 

המחקר מצביע על שלוש קבוצות עיקריות של גורמים המביאים לחדשנות: ראשית, תהליכים המתחוללים בסביבה החיצונית עשויים לשמש תנאי להיווצרות של חדשנות באמצעות יצירת "חלון הזדמנויות". שנית, יש חשיבות לאופי הממסדים, למידת הדינאמיות שלהם ולמידת פתיחותם לידע חדש. ושלישית, ישנה חשיבות רבה לתכונות השחקנים ובמיוחד לתכונותיהם של סוכני השינוי. בהקשר זה, לפרטים בעלי מוטיבציה ישנה תרומה לייזום ויישום החדשנות, וכן יש תרומה חשובה לתרבות ארגונית התומכת בשינויים.

מחקר זה מתמקד במערכת אחת ובסוג מסוים של חדשנות, אך החוקרים מציינים כי מסקנות המחקר רלוונטיות למערכות ממסדיות נוספות, במיוחד בכל הקשור לניסיון לחולל בהן רפורמות ולהטמיע חדשנות. על פי ברכיה "המחקר מוכיח כי הצלחה בקידום חדשנות במערכת ממסדית נובעת משילוב של כוחות, אילוצים ושחקנים תוך-ארגוניים וחוץ-ארגוניים המשפיעים על מערכת קבלת ההחלטות".

מסקנות המחקר יפורסמו בקרוב באתר האינטרנט של המכון.





הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS