החוקרים מציינים כי מדיניות מגובשת, לרוב, רק כתגובה לאירוע או למשבר שוטף או פתאומי. כלומר, לרוב מחפשים פתרונות עם תוצאות מיידיות, ולא מנסים למנוע בעיות או לממש הזדמנויות. תחזית קיימות 2030 מנסה להפוך את התפיסה הזו על פיה: גישה משולבת המסוגלת ליצור שינוי ארוך-טווח אינה בגדר הנורמה כיום, אבל היא הדרך הדרושה לטובת  העתיד. "לשיפור  מצב הסביבה נדרש חיבור בין הגורמים המשפיעים על סדר-היום הסביבתי לבין המנגנונים המפעילים את המשק, בכל הרמות, מהרמה הלאומית ועד לרמת הצרכן. לשם כך דרוש שינוי מבני מהותי", נכתב בדו"ח.

רמת אי-הוודאות הגבוהה בכל הקשור לעתיד לא מאפשרת למודלים לחזות או לצפות בדיוק את עתיד להתרחש. שינויים פתאומיים כמו משברים כלכליים, אי-יציבות חברתית, שינויים פוליטיים או אירועי-קיצון (רעידות-אדמה, שריפות וכדומה) יכולים לגרום לשינויים דרמטיים, כפי שראינו פעמים רבות בעשור האחרון. תהליכים אחרים הם איטיים אך עקביים, וניתן לחזות אותם מראש.

יידרשו מגוון כלי-מדיניות ליישום האסטרטגיות הרבות שמציע דו"ח קיימות 2030. חברי הצוות מציעים לארוז את הכלים ואמצעי היישום ב"חבילות". "יש לשלב בין מכשירים משלימים, ולא להסתמך רק על אחד", אומרת ברכיה. היא גם מדגישה את הצורך "לשלב בין כמה שותפים ולעבוד על יצירת קונצנזוס. אנו מבינים שיהיו חסמים ושחלק מהשחקנים יתנגדו לפעולות חדשות, אבל אם מחוללים שינוי ומוצאים דרכים להתמודד עם תסריטים שונים, יש למצוא דרכים לצמצום ההתנגדויות. בסופו של דבר הם יתקבלו מבחינה חברתית ופוליטית, כך שסיכויי ההתממשות שלהם יהיו גבוהים. זה הרעיון שמאחורי חבילות כלי-המדיניות".

על כן, קיימות 2030 מציעה חבילת "תכלול ממשלתי", חבילת "ניהול סיכונים" וחבילה "קהילתית-עסקית".

באשר לחבילה הראשונה, ברכיה מציינת כי ממשלות בישראל ומחוצה לה זקוקות לגישת "תכלול ממשלתי", תפיסה ארוכת-טווח, רחבה ומתוכללת המבינה את הצורך בתיאום בין כל הגופים הרלוונטיים להשגת יעד משותף ובפעולה ממשלתית מתוכללת בסוגיות הקשורות לכלכלה, לסביבה ולחברה. לעתים קרובות משאבים מבוזבזים על אמצעים סותרים. אנו מציעים להקים פורום למדיניות ארוכת טווח שיכלול נציגים מאגף התקציבים במשרד האוצר, המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה ומנהל התכנון במשרד הפנים, ובמקרים הרלוונטיים גם נציגים מהמשרד להגנת הסביבה. לגוף תכלול זה תהיה הסמכות ליזום ולקדם תוכניות-פעולה לאומיות.

מטרת חבילת "ניהול הסיכונים" היא להרחיב את העיסוק במיפוי ובהערכת סיכונים ובבניית חוסן לאומי. במסגרת זו תוקם יחידה לתיאום ולניהול סיכונים סביבתיים, שתעסוק בסיכונים בעקבות תהליכים מתמשכים וכן בסיכונים בגין אירועים סביבתיים פתאומיים; יינקטו צעדים לעידוד המוסדות הפיננסיים לשלב שיקולים סביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות שלהם; השלטון המקומי יתבקש להרחיב את העיסוק בסיכונים ובבניית חוסן. אמצעים נוספים הנכללים בחבילה זו הם פיתוח מנהיגות וחיזוק השלטון המקומי, בדגש על הרשויות החלשות והפריפריאליות.

החבילה האחרונה, החבילה "הקהילתית-עסקית", נועדה לקדם פעילויות לא-ממשלתיות: פעילות סביבתית-חברתית/קהילתית-מקומית, ופעילות עסקית. האמצעים הקריטיים ברכיב הקהילתי הם הנגשת אשראי ותקציב לפעילות קהילתית והסרת החסמים לשימוש בנכסים ציבוריים. אמצעים משלימים לעידוד הפעילות הקהילתית הם ביזור סמכויות ברמה הקהילתית, פיתוח מנהיגות מקומית חזקה ועידוד דמוקרטיה מקומית/אזורית. הרכיב השני עוסק בתמריצים למודלים עסקיים שידגישו את המעֲבר מצריכת מוצרים לצריכת שירותים ואת המעֲבר מצריכה חומרית לצריכה מקיימת.