תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - ספטמבר 2013
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ירושלים והאופי החברתי-כלכלי שלה
במהדורה החדשה של "על נתונייך: מצב קיים ומגמות שינוי", בוחן, מכון ירושלים, את האפיון החברתי-כלכלי של ירושלים באמצעות מדד שנבנה במהלך מחקר מתמשך שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עבור משרד הפנים. המכון ביצע ניתוח מעמיק של נתוני המדד, המוצג ב"על נתונייך", על מנת לקבל תמונה רחבה בנוגע למעמדה החברתי-כלכלי של ירושלים. כלי מדידה זה משמעותי ביותר לירושלים בפרט ולרשויות המקומיות בישראל בכלל.

"לשם הכנת המדד החברתי-כלכלי קובצו 252 הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) בישראל לעשרה אשכולות" (1 הוא האשכול הנמוך ביותר ו-10 האשכול הגבוה ביותר), מסבירה ד"ר מאיה חושן, העורכת הראשית של הפרסום. "ירושלים מדורגת באשכול 4, הדירוג הנמוך ביותר בקרב הערים הגדולות (שאוכלוסייתן מונה למעלה מ-200,000 תושבים). אשדוד מדורגת באשכול 5, פתח תקווה וראשון לציון באשכול 6, חיפה באשכול 7 ותל אביב באשכול 8."

באשכול 4 מדורגות גם שדרות, קריית גת, טבריה ומצפה רמון  וכולן נמצאות בקרבת מקום 100 (כאשר את הערך 252 קיבל היישוב במעמד הגבוה ביותר).
חושן והצוות ציינו שהמדד כולל הוצאות והכנסות ובנוסף נעשה כשקלול של משתנים חברתיים וכלכליים מהתחומים הבאים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה, גמלאות ורמת חיים. מיקומה הנמוך יחסית של ירושלים במדרג מושפע במידה רבה ממשקלן הגבוה של שתי קבוצות אוכלוסייה המתגוררות בה  שמתאפיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה - האוכלוסייה החרדית שמהווה כ-23% מכלל אוכלוסיית העיר והאוכלוסייה הערבית שמהווה כ-36%. 

"המדד החברתי-כלכלי חושב גם עבור שכונות או אזורים סטטיסטיים (בדרך כלל אזור מונה עד 4,000 תושבים). חלוקה זו מאפשרת, בין היתר, ליצור סיווג של אוכלוסיית העיר לפי מעמד", מסבירה חושן. "מהנתונים עולה שכמחצית מאוכלוסיית ירושלים (50%) משתייכת למעמד חברתי-כלכלי נמוך, 45% למעמד בינוני ו-4% למעמד גבוה, נתון נמוך יחסית בהשוואה לישראל (9%)".
צוות המחקר מצא כי בקרב האוכלוסייה היהודית ניכרים הבדלים גדולים במעמד החברתי-כלכלי בין האוכלוסייה הכללית (חילונית, מסורתית ודתית) לבין האוכלוסייה החרדית. כמעט שני שלישים (62%) מהאוכלוסייה החרדית משתייכת למעמד נמוך, בהשוואה ל-3% בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית. אחוז האוכלוסייה המשתייכת למעמד בינוני-נמוך דומה בין שתי הקבוצות 32% ו-30%, בהתאמה. באשר למעמד בינוני-גבוה, רק קומץ (6%) מהאוכלוסייה החרדית משתייך למעמד זה, בעוד שבקרב האוכלוסייה הכללית סווגה למעמד זה למעלה ממחצית מהאוכלוסייה - 57%. במעמד גבוה לא סווג אף אזור חרדי, בעוד שכ-10% מהאוכלוסייה הכללית סווגה למעמד זה.  

מפות האפיון החברתי-כלכלי של שכונות ירושלים וכן מפות של השוואה בין ירושלים לערים הגדולות בישראל, ניתן לראות בשנתון הסטטיסטי לירושלים.

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS