תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יולי 2014
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2014
ביקור האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש
לקראת ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש, מכון ירושלים בשיתוף עם מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים ערכו ערב עיון בהיבטים של הביקור הצפוי בהשתתפות קהל רב.
ראשון הדוברים בערב היה האב ד"ר דוד נויהאוז, סגן הפטריארך הלטיני, שדיבר על המפגש המתוכנן בין האפיפיור לבין הפטריארך האורתודוקסי האקומני של קונסטנטינופול (איסטנבול) ברטלומיאוס, שנחשב ל"ראשון בין שווים" בין הפטריארכים האורתודוקסים. האב דוד התרכז בתהליך ההתקרבות בין הכנסיות ומשמעותו לקהילות הנוצריות המקומיות. ואמר: "הפגישה הצפויה היא חלק מתהליך ההתקרבות בין הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית, שהחל לפני כ-50 שנה לאחר 1,000 שנות עוינות. בהתחשב ברקע ההיסטורי המפגש בין השניים חשוב כל כך".

ב-1964האפיפיור פאולוס ה-6 עשה היסטוריה כאשר החליט לבקר ב"ארץ השורשים", היא ארץ הקודש. "זו הייתה הפעם הראשונה שהאפיפיור יצא לפגוש אנשים רמי מעלה מחוץ לאיטליה. פרנציסקוס ממשיך מסורת זו ויקדם את האחדות בשם כל חלקי הכנסייה וינסה לשבור את המחיצות לא רק בתוך העולם הנוצרי אלא גם מחוצה לו." כדי לקדם מטרה זו יתלוו איליו ידידיו ושותפיו מבואנוס איירס לדיאלוג בין הדתות: הרב אברהם סקורקה (דיקן המכללה הלטינו-אמריקנית ללימודי רבנות בבואנוס איירס) ושיח' עומר עבוד (לשעבר, המזכיר הכללי של המרכז האסלאמי בארגנטינה).

ד"ר אמנון רמון, המרכז את המחקר בנושאים נוצריים במכון ירושלים ואחד ממארגני הערב, שעסק בנושא שלושת הביקורים הקודמים של האפיפיורים בארץ הקודש הציג את הנושא מנקודות המבט של הוותיקן ושל ישראל וההשפעה על מערכת היחסים ההיסטורית בין יהודים ונוצרים. 

בעת ביקורו של פאולוס ב-1964, אמר, לא היו יחסים רשמיים בין הוותיקן לישראל והיה צריך לבחור איך לקבל אותו. קבלת הפנים התקיימה במגידו מאחר שהוותיקן לא הכיר בירושלים כבירת ישראל. צמרת המדינה, בראשות הנשיא זלמן שזר, קיבלה את פניו והנשיא הדגיש בנאומו את הקשר החי בין העם היהודי לארץ ישראל. האפיפיור לא הזכיר בנאום התשובה שלו את מדינת ישראל ואת העם היהודי. הוא לא נפגש לשיחות רשמיות עם מנהיגי ישראל ולא ביקר בשום אתר לאומי-ישראלי, אלא רק במקומות הקדושים לנצרות. עם יציאתו מן הארץ נשלח מברק תודה ל"נשיא, תל-אביב". בנוסף, האפיפיור שיבח, בנאום הפרידה שלו , את פיוס ה-12 על שפעל להציל יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך לא התייחס להיבט היהודי. ההנהגה הישראלית חשה עלבון. הציפיות לפרק חדש ביחסי ישראל והוותיקן לא התממשו. למרות זאת, ציין רמון כי, "בדיעבד ניתן לראות שהביקור תרם להכרת הוותיקן בישראל כגורם קבוע במזרח התיכון שאי אפשר להתעלם ממנו". 
שנה לאחר הביקור יצאה מהוותיקן הצהרת הנוסטרה אטטה שסימנה, לראשונה, שינוי ביחס של הכנסייה לעם היהודי. המהלך של הכרה במדינת ישראל נמשך עוד 3 עשורים וב-1994 הכירה הכנסייה במדינת ישראל.
מכאן שביקורו של יוחנן פאולוס השני בארץ במרס 2000 היה מוצלח. 35 שנה אחרי הביקור הראשון ושש שנים לאחר הסכם הייסוד בין ישראל לכס הקדוש הייתה ישראל באחת מתקופות הפריחה שלה מבחינת מעמדה הבינלאומי. האפיפיור בן ה-80, התקבל בטקס רשמי ובאהדה רבה והביקור נשא אופי סמלי של שינוי עמוק ביחסים שבין שתי המדינות. האפפיור נפגש עם מנהיגי ישראל, הרבנים הראשיים וביקר בכותל וביד ושם. בצד הפלסטיני עם יאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית וביקר במחנה הפליטים דהיישה ובמסגד אל אקצא. "הביקור סימל אפוא את השינוי החיובי העצום שחל בדור האחרון ביחסה של הכנסייה הקתולית לעם היהודי ולישראל וגם פתיחות יחסית של החברה הישראלית כלפי ביקור ראש הכנסייה הקתולית במדינת היהודים", אמר רמון. 

לעומת זאת, קבלת הפנים לה זכה האפיפיור בנדיקטוס ה-16 במאי 2009, הייתה צוננת. הביקור התקיים בצל מבצע עופרת יצוקה, מחנה הימין ניצח בבחירות בישראל ותהליך השלום נקלע למשבר. יתרה מזאת, מוצאו הגרמני של בנדיקטוס העלה את רף הציפיות להתייחסותו לשואה – אך הוא לא ציין מפורשות את שישה מיליון היהודים שנספו. 
"בדיעבד נראה שעניין זה העיב מאוד על הביקור. הביקור העלה אפוא שוב את המשקעים ההיסטוריים העמוקים בתחום היחסים בין יהודים לנוצרים, וזאת בהקשר הקשה ביותר: השואה - שהפכה בשנים האחרונות למרכיב מרכזי בזהות היהודית-ישראלית. הוא הראה שתהליך ההתקרבות בין ישראל לוותיקן אינו תהליך ליניארי רציף ואנו כנראה צפויים לעליות ולמורדות גם בעתיד". 
"תקוותנו שהביקור יהווה חיזוק נוסף של הקשרים בין ישראל לוותיקן. האפיפיור שותף למאבק באנטישמיות". אמר רמי חתן, מנהל מחלקת דתות במשרד החוץ. עוד הוסיף כי היחסים בין ישראל לוותיקן מתנהלים בשני מישורים: מדיני ותיאולוגי-דתי. וכעת מתנהל משא ומתן על הסכם כלכלי, "בשנה הבאה, נשמח לשתף פעולה בציון יובל שנים להצהרת ה'נוסטרה אטטה'. תרומה נוספת ליחסים, לאחר הביקור, תהיה עלייה במספר הצליינים והתיירים הנוצרים שיגיעו לישראל." 

הקשר בין ביקור האפיפיור לבין האירועים האחרונים בהר ציון (והמקומות הקדושים החשובים בו: קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה) היה נושא ההרצאה של יסכה הרני, חוקרת הנצרות בארץ הקודש. הרני דיברה על השמועות המופצות לאחרונה כאילו ישראל מתכוונת למסור מקומות קדושים אלה ליד הוותיקן. לדבריה, "הר ציון של היום איננו הר ציון במקורות המקראיים– גם אצל דוד המלך וגם אצל ישוע. הר ציון במקורות אלה הוא הר הבית. מי שנתן את השם 'ציון' להר ציון העכשווי הם כנראה הנוצרים במאה ה-4 ואולי אפילו לפני כן. הרעיון הנוצרי היה שממקום חדר הסעודה האחרונה תצא הבשורה של ישוע ('כי מציון תצא תורה') ולא מתוך הר הבית החרב. הכנסייה לקחה את השם 'ציון' מן המקרא ונתנה אותו לחדר הסעודה האחרונה כיוון שזהו על פי תפיסתה מקום הברית החדשה בין ישוע לבין אלוהים".

ב-1948, עבר הר ציון לידי ישראל וקבר דוד הפך למקום קדוש יהודי מרכזי ונקשרה לו גם חשיבות לאומית גדולה. "מאז יהודים מתפללים במקום דרך קבע. בשנים האחרונות מבקשים הפרנציסקנים רשות להתפלל בחדר הסעודה האחרונה באופן ממוסד ומסודר ובקשתם זו עלתה לדיון במשא ומתן בין ישראל לוותיקן על ההסכם הכלכלי. יש להדגיש כי הכנסייה הקתולית לא ביקשה בעלות או ריבונות על המקום אלא רק את האפשרות להתפלל במקום בצורה מסודרת. בקשה זו הביאה למחאה גדולה מצד קבוצות יהודיות שונות הפועלות בהר ציון, שהפיצו את השמועה הכוזבת כאילו מתכוונת ישראל למסור את חדר הסעודה האחרונה לידי הוותיקן או להפכו לכנסייה, דבר שלא יאפשר תפילה יהודית בקבר דוד. לשמועות אלה אין כאמור כל בסיס" הדגישה. המקום מוחזק כיום בידי משרד הפנים הישראלי "בדיוק כפי שהוא צריך להיות. יש לשאוף להפיכתו של הר ציון למקום שבו נהנים בני שלוש הדתות מחופש פעולה מלא תוך הבטחת זכויותיהם על ידי המדינה שחרתה על דגלה את חופש הגישה והפולחן במקומות הקדושים". 

חנה בנדקובסקי ממרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים הנחתה את ערב העיון. 

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS