תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יולי 2014
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
מאי 2018 - העברת השגרירות האמריקאית
מאי 2018 - יום ירושלים
אפריל 2018 - הזמנה לאירועי אפריל-מאי
מרץ 2018 - הזמנה לאירועי מרץ
פברואר 2018 - עדכון
נובמבר 2017 - ירושלים: 100 שנים של הישגים והחמצות
ספטמבר 2017 - שנה טובה תשע"ח
אוגוסט 2017 - אירוע השקת הספר "תושבים, לא אזרחים"
יוני 2017 - הזמנה לאירועי יולי
יוני 2017 - הזמנה לאירוע: סיור במרכז העיר החרדי
אפריל 2017 - הזמנה לאירוע: עושים מקום אחד לשני
אפריל 2017 - חג פסח שמח
פברואר 2017 - הזמנה לאירועי מרץ
ינואר 2017 - אזכרה לאריק שרון
ינואר 2017 - קיימות עירונית: מסמך סיכום
דצמבר 2016 - ערב עיון: תעסוקה ופרנסה
נובמבר 2016 - הזמנה לאירוע: ממשיכים מחדש
נובמבר 2016 - ערב עיון
נובמבר 2016 - כנס: תכנון שכונות מזרח ירושלים
אוקטובר 2016 - ערב עיון: חנוך לנער על פי דתו
ספטמבר 2016 - המרחב הערבי בנתיב הכישלון המדינתי
ספטמבר 2016 - מי שולט בהר הבית?
ספטמבר 2016 - התחדשות במכון ירושלים
יוני 2016 - השנתון ה-30 לירושלים
יוני 2016 - עושים קיימות עירונית
מאי 2016 - אחרי כנס קיימות עירונית
אפריל 2016 - המפקד האליון
פברואר 2016 - נשות הכותל
פברואר 2016 - הסכסוך הישראלי-פלסטיני וסוגיית ירושלים
פברואר 2016 - תחבורה בערים היסטוריות
דצמבר 2015 - מעבר להרי החושך
דצמבר 2015 - הזמנה לאירועי דצמבר
ספטמבר 2015 - סרט: סלע אחת, שלוש דתות
ספטמבר 2015 - כנס המרכז לחקר החברה החרדית
ספטמבר 2015 - שנה טובה
יוני 2015 - בין מזרח למערב
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2014
דפוסי מגורים חרדיים בירושלים
באוכלוסייה החרדית, המורכבת ממגוון זרמים ותת- זרמים (חסידויות או חוגים), מתגלה הזהות הקהילתית כרכיב מרכזי בארגון הפנימי של שכונות המגורים המסוגרות. העדפות המגורים המוצהרות של האדם החרדי, המבקש לחיות בקרב "דומים" – בקרב בני הזרם אליו הוא משתייך – מניעות תהליכים של התקבצות ויוצרות דפוסים שונים של הבדלות. 
המנגנונים המניעים את הארגון המרחבי הוצגו בהרצאה בשלוש שכונות בירושלים: רמת שלמה, סנהדריה וקריית היובל. רמת שלמה היא שכונה חדשה יחסית בחלק החיצוני, העוטף, של ירושלים, בה הארגון המרחבי של המגורים נערך פי זרמים חרדים נערך מראש על ידי ראשי הקהילה. בסנהדריה, שכונה ותיקה ומבוקשת בעיר הפנימית של ירושלים, בה הפרטים חופשיים יחסית לבחור את מקום מגוריהם , אם כי הם מונחים במידה מסוימת על ידי "רוח הקהילה". בקרית היובל, שהיתה שכונה לא-חרדית מאז הקמתה בראשית שנות החמישים, ההשתקעות של אוכלוסייה חרדית בעשור האחרון הונהגה על ידי קהילות המבוססות על ישיבות. דרכי הארגון השונות מאפשרות לעצב את בחירת מקום מגורים של משק הבית בתבניות מרחביות משתנות. 

ברמת שלמה הושגה היבדלות חדה של בני הזרמים החרדיים השונים, כל זרם במתחם המיועד לו: המתח הליטאי, המתחם החסידי, המתחם של חב"ד, המתחם הספרדי-המזרחי, מתחם "שומרי החומות" של הקבוצות המרכיבות את "העדה החרדית" וכן מתחם של דתיים-לאומיים. מערך מרחבי זה נשמר באופן כללי מאז הקמתו. אולם, במשך השנים התפתחה אבחנה בתוך המתחם הספרדי-המזרחי בין ספרדים שומרי המסורת המזרחית לבין ספרדים-ליטאים, שהתחנכו בישיבות ליטאיות ושומרים על מידה רבה של חומרה. 

בסנהדריה מהתעצב במשך הזמן דפוס מרחבי מעורב לכאורה בהשוואה לרמת שלמה, אך במבט מעמיק מתגלה כי הוא התנהל על פי "קוד מרחב" עקבי, המנחה את התנהגותם המרחבית של הפרטים החרדיים לקראת יצירת ריכוזים על פי זרמים חרדיים ללא התערבות מתוכננת "מלמעלה".

ההשתקעות של אוכלוסייה חרדית בקריית היובל, הנוגעת ממזרח בשכונת בית וגן החרדית, החלה בהתקבצות ראשונית של בני ישיבות ליטאיים בבנייני השיכונים שברחוב זנגוויל, המתוח על גבולה המזרחי של קריית היובל, בקרבה רבה לישיבת "קול תורה" הליטאית שמערבה של בית וגן. על פי ממצאי המחקר היה לישיבת "קול תורה" תפקיד מוביל בהכוונה ובסיוע  בני ישיבה זו בתהליך ההשתקעות של חרדים הקשורים בה. במשך השנים, עם יציאת התושבים הוותיקים שאינם חרדים היו בנייני השיכונים שברחוב זנגוויל למקבץ של משקי בית חרדים ליטאים. הפעולה השיטתית והמכוונת של בני קבוצת "קול תורה" הישראלית-ליטאית, הולידה את כניסתן  לאזורים אחרים בקריית היובל של קבוצות נוספות, המושתתות על ישיבות ליטאיות כגון:  ישיבת "פאר יעקב", ישיבת "חברון" וישיבת "תפארת ישראל. התהליך המהיר שהתחולל בקריית היובל מצביע על יכולותיה של קבוצה חרדית מאורגנת, הניצבת אל מול אוכלוסייה שאינה חרדית, המורכבת מפרטים שאינם מאורגנים. 


הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS