תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    חדשות   ניוזלטר - יולי 2014
חדשות
חדשות המכון
כתבו עלינו
מאמרים
ווידאו
מצגות
ניוזלטר
ניוזלטר - יוני 2015
ניוזלטר- ספטמבר 2014
ניוזלטר - יולי 2014
ניוזלטר - מרץ 2014
ניוזלטר - ספטמבר 2013
ניוזלטר - שנתון סטטיסטי לירושלים
ניוזלטר - מאי 2013
ניוזלטר- זוכרים את ברסי
ניוזלטר - דצמבר 2012
ניוזלטר - ספטמבר 2012
ניוזלטר - יולי 2012
ניוזלטר - יוני 2012
ניוזלטר - אפריל 2012
ניוזלטר - פברואר 2012
ניוזלטר - דצמבר 2011
ניוזלטר - ספטמבר 2011
ניוזלטר - יולי 2011
ניוזלטר - יוני 2011
ניוזלטר - מרץ 2011
ניוזלטר - ינואר 2011
ניוזלטר - נובמבר 2010
ניוזלטר - אוקטובר 2010
ניוזלטר - יולי 2014
אבן בירושלים
נושא הבנייה באבן בירושלים עמדה במרכזו של כנס ציבורי שהתקיים לאחרונה במכון ירושלים. בארגון הכנס היו שותפים המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועמותת האדריכלים הירושלמית. 
הכנס התקיים מתוך דאגה שמקורה בשורה של פרויקטים גדולים האמורים להיבנות בעיר כשחומרי הבנייה אינם האבן הירושלמית, כמתחייב מתכניות המתאר העירוניות מתקופת המנדט הבריטי ועד לימינו אלה וממסורת בת מאות שנים של בנייה באבן בעיר. בכנס נטלו חלק ישראל קמחי, ממכון ירושלים שהנחה את הכנס והרצה על ההיסטוריה של הבנייה באבן בעיר, האדריכלית עדה כרמי-מלמד, זוכת פרס ישראל, שדברה על צורת השימוש הנכונה באבן כחומר בנייה ונעזרה בהדגמה של מבנים בארץ ובעולם. פרופ' אדריכל מייק טרנר מהאקדמיה לאומנות בצלאל דיבר על ערכי השימור בהקשר של חומרי בנייה ומסורת הבנייה בעיר ואדריכל קרלוס פרוס, יושב ראש עמותת האדריכלים בירושלים שדיבר על הייחודיות, האידיאולוגיה והאתגר של בנייה באבן בעיר. 
נראה היה כי בקרב אנשי המקצוע והציבור הירושלמי שנכחו בכנס קיימת הסכמה רחבה שיש להמשיך ולקיים את מסורת הבנייה הקיימת בעיר מזה דורות רבים ולהקפיד על חוקי הבנייה המחייבים את ציפוי הקירות החיצוניים באבן. בנוסף הוסכם שיש חשיבות רבה בהמשך הכשרת בעלי המקצוע, אדריכלים ובונים, כיצד יש להשתמש בצורה נכונה באבן בעת הבנייה .
בנוסף לכנס הציבורי שעסק בבנייה באבן כמרכיב בשימורה של העיר, יפרסם מכון ירושלים, במהלך החודש הקרוב דו"ח מיוחד העוסק במדיניות השימור בעיר תחת הכותרת "ישן מול חדש בירושלים". במבוא לפרסום מציין עורכו ישראל קמחי, שהדו"ח יעסוק בהיבטים שונים של שימור ופיתוח עירוני ובכלל זה, קריטריונים לבחירת אתרים ומרקמי שימור, שיטות של שימור, היבטים כלכליים וכלים תכנוניים. תולדות השימור בירושלים, ההיבטים הסטטוטוריים ועוד. 
מעשה השימור העירוני כולל שני רכיבים עיקריים; המוחשיים הכוללים שמירה על מבנים ומרקמים היסטוריים בנויים והבלתי מוחשיים, כמו: אורחות חיים, תרבות, סמלים, סיפורת ועוד. אלה גם אלה מחייבים התייחסות מיוחדת של המתכננים ומקבלי ההחלטות בעיר היסטורית חשובה כירושלים. אבני היסוד של הפיתוח העירוני צריכים להתייחס בכבוד הראוי לרקמה העירונית ההיסטורית הבנויה ולהבטיח את המשך קיומם של ערכי השימור השונים לדורות הבאים.
חוקי השימור לירושלים קיימים זה קרוב למאה שנים, מאז מתן הצווים הראשונים על הבנייה באבן ושימור אופייה של העיר, ע"י רונלד סטורס, המושל הראשון, עם תחילתו של המנדט הבריטי בארץ בראשית 1918, מאוחר יותר עלה נושא השימור בתכניות המתאר העירוניות כמו גם בחוקי התכנון והבנייה של מדינת ישראל, חוק התכנון והבנייה תשכ"ה 1965 והתיקונים לחוק במהלך השנים. זאת ועוד, נושא השימור זוכה בשנים האחרונות לתהודה ציבורית רחבה ולהבנה עד כמה הנושא חשוב בארץ בכלל ובערים ההיסטוריות שלה בפרט. החשיבות היא בתחומים: הכלכלי, האורבני, התיירותי והזדהות התושבים עם עירם. ההכרה בחשיבות הנושא קיבלה ביטוי מפורש גם בהחלטות הממשלה, ובהקמת גוף מיוחד במשרד ראש הממשלה לטיפול בנושא, תוך הקצאת משאבים בהתאם. הקמתה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהוקמה לפני כשלושים שנה, לאחר הריסת הגימנסיה הרצלייה בתל אביב, תרמה אף היא לחיזוק מודעות הציבור בארץ לנושא השימור. המשך העשייה והטיפוח של אתרי השימור בצד העמקת הלימוד, חינוך הדור הצעיר והכשרת בעלי מקצוע מתאימים, יתנו לאמרתו של יגאל אלון: "עם שאינו מכבד את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" ביסוס של ממש.

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS