תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    אירועים   כנסים
אירועים
כנסים
כנסים
כנס: תנועת ש"ס והיהדות החרדית-הספרדית עם תום עידן הרב עובדיה יוסף

 ביום חמישי, ח' בשבט תשע"ד 09.01.14, קיים המרכז לחקר החברה החרדית במכון ירושלים לחקר ישראל כנס בנושא: 'תנועת ש"ס והיהדות החרדית-הספרדית עם תום עידן הרב עובדיה יוסף'. יושב ראש הכנס היה פרופ' מנחם פרידמן (אוניברסיטת בר-אילן), אשר היה ממניחי היסודות של מחקר החברה החרדית, אשר כתב ופירסם כמה ממחקריו על החברה זו במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל.  

ראשון נשא את דבריו מר מאיר קראוס, מנכ"ל מכון ירושלים לחקר ישראל. בדבריו הוא ציין כי המרכז החדש לחקר החברה החרדית הוקם מתוך ראייה רחבה של המציאות הישראלית החדשה, בה, גודלה של האוכלוסייה החרדית, המונה כיום למעלה מ-700 אלף נפש (כ 9% מהאוכלוסייה בישראל), הופך סוגיות ייחודיות הנוגעות לאוכלוסייה זו - חינוך והשכלה, עבודה ויכולת השתכרות, רווחה ועוני - לאתגרים של כלל החברה הישראלית. כמובן, שכתשתית לכל אלה ניצבות סוגיות עומק של ערכים ודעות. המרכז לחקר החברה החרדית ישאף לתרום באמצעות מחקרים להבנת סוגיות עומק אלה ותהליכים חברתיים וכלכליים המתרחשים בקרב החברה החרדית בעת זו. המרכז הזה יהיה בית ועד לחוקרים – חרדים ואחרים- ויקיים דיאלוג עמוק עם החברה החרדית ועם חלקים בתוכה. לחצו כאן לצפייה.

 בהמשך נשא דברים פרופ' מנחם פרידמן שפתח את הערב בסיפור אישי, בקיץ 83 עת שהייתה מערכת בחירות חריפה בעיריית ירושלים, וראה לראשונה בחורים צעירים, מזרחיים מלהיבים את זקני העידה. אז הבין שמשהו חדש קרה ויש לחקור אותו. הוא כתב מזכר והעבירו ל'משגב ירושלים'- מן הוועד העידה הספרדית הוותיקה. והשיבו לי שהנושא לא מעניין אותם. והנה היום כש"משגב ירושלים" נשכח, ש"ס חיה ובועטת. לחצו כאן לצפייה.

אחריו נשא דברים מר יאיר אטינגר (עיתון ה'ארץ') על מצבה הפוליטי של ש"ס לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף. הוא הצביע בנקודות על המתח בתנועה שבין הישראליות לחרדיות, כאשר המגשר על מתח זה היה הרב עובדיה יוסף.  עם פטירתו עולה האפשרות כי ש"ס, אשר במשך השנים עוצבה בעיקר כתנועה של יהדות  התורה הספרדית, תאבד את בסיסה האלקטוראלי בקרב  האוכלוסייה המזרחית-ספרדית המסורתית מבחינה דתית. או אז תזכה להרבה פחות מנדטים ותאבד את כוחה. לחצו כאן לצפייה. 

נושא הרצאתו של דר' נסים לאון (אוניברסיטת בר-אילן) – המתמחה בחקר הסוציולוגיה של היהדות המזרחית -  היה: 'תנועת ש"ס כפדרציה פוליטית'. בדבריו ביקש דר' ליאון לשרטט מעין מפה של התמודדויות המרכיבה לפנינו צורות שונות של חרדיות-מזרחית ומסייעת לראות בש"ס לא ארגון סמכותני אלא פדרציה פוליטית של קהילות, סגנונות, יוזמות ומוקדי אינטרס וכוח חרדיים-מזרחיים. הוא מבקש לשרטט זאת באמצעות שלושה מוקדים המעצבים את דיוקנה של החרדיות-המזרחית בחברה הישראלית. האחד הוא התפשטות דתית ויצירה של חרדיות רפורמטיבית. השני הוא התכנסות דתית ויצירת חרדיות קשיחה. השלישי הוא ההתחברות לממלכה, למדינה ויצירה של חרדיות רכה. לחצו כאן לצפייה. 

דר' יעקב לופו, אשר חקר את תולדות ההשפעה הליטאית על יהדות מרוקו בספרו 'ש"ס דליטא',  נשא דברים על 'ההשפעה הליטאית על היהדות החרדית המזרחית ותנועת ש"ס והשלכותיה'. דר' לופו הציע להסתכל על המשך ההשפעה הליטאית על היהדות החרדית-הספרדית בהקשרה ההיסטורי. הוא ציין אבני דרך עוד מזמן העת החדשה במאבק על דמותו של העם היהודי. כאשר השיח בין הליטאים "המצילים" ובין הספרדים "הניצולים" ממשיך להתקיים עד היום. המרכיב המרכזי שבעטיו לא הצליחו הספרדים להתנתק מה"פרוטקטורט הליטאי" מצוי במתווה אותו בחרה היהדות החרדית-ספרדית לנהל את "מלחמת העצמאות" שלה. היא ניהלה את המאבק במגרש הביתי הליטאי שכולו קודש, מגרש שהיה ההיפך הגמור ממה שאפיין את היהדות הזאת בארצות הפזורה ובארץ ישראל בעת החדשה: הכלת החול לצד הקודש. ההשלכות של מהלך זה עשויות להגדיל את שיעורי העוני באוכלוסייה זו, הפערים בין הקבוצות יתרחבו, המתח החברתי יגבר, והעוינות תמשיך לפורר את החברה הישראלית. לחצו כאן לצפייה.

נושא הרצאתה של דר' ענת פלדמן (המכללה האקדמית אחוה) היה 'ליברליות בתמורה – יחסו של הרב עובדיה יוסף  לנשים'.  דר' פלדמן ציינה כי את הסכמתו של הרב עובדיה יוסף שבתו, עדינה בר-שלום, תפתח מכללה לבנות לתואר ראשון בתחומים שונים שאינם חינוך. דר' פלדמן  סקרה חלק מפסיקותיו העוסקות בכבודן של נשים כגון: התרת עגונות, התרה של שמיעת נשים כאשר לא רואים אותן, התרה לנשים לעשות איפור קבוע, התרה לנשים לטבול במקווה עם קעקועים וצבע בציפורניים, התנגדות לעלייה לרגל לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן בימי חג הכרוכה בהשארת האישה לבדה בבית. המוטו של הרב עובדיה יוסף היה – כוחא דהיתרא עדיף, כי התורה היא תורת חיים. לחצו כאן לצפייה.

הרב אליהו אילוז ( הרב הראשי של אור עקיבא) דיבר על:'אישיותו והשפעתו של הרב עובדיה יוסף על הציבור הספרדי ופסיקתו ההלכתית'. הרב אילוז הצביע על שתי נקודות מרכזיות בדמותו של הרב עובדיה יוסף. הנקודה האחת הייתה "כוחא דהיתרא עדיף" - שיטה בה דגל. הנקודה השנייה הייתה דרישה מכל קהילות ספרד למלא כיום, ברוח מפעל ה"שולחן ערוך" של ר' יוסף קארו, אחר פסיקה אחידה הנהוגה בארץ ישראל. לדעתו של הרב אילוז, בנקודה זו הגיע הרב עובדיה יוסף למידה ניכרת של הצלחה ופסיקתו ממשיכה  ותמשיך להיות בסיס בקרב היהדות המזרחית-הספרדית בארץ וברחבי העולם. לחצו כאן לצפייה.

דר' אריאל פיקאר (מכון שלום הרטמן) נשא דברים בנושא: 'אחריות חברתית ופסיקה הלכתית – דרכו של הרב עובדיה יוסף'. דר' פיקאר הציע לראות בנסיבות ילדותו של הרב עובדיה יוסף גורם חשוב בעיצוב אישיותו כמנהיג וכפוסק.  שני סמלים המלווים את הרב עובדיה כל חייו. האחד – גדולתו בתורה וכישרונו, הניכרים כבר מילדותו. האחר – המאבק בנמיכות הקומה החברתית והדתית של החברה בה גדל. הרב יוסף בא ממשפחה ענייה ולא מיוחסת. עובדה זו מסבירה את העממיות המיוחסת לו ובמידה רבה גם את תחושת השליחות המלווה אותו. הרב עובדיה יוסף ראה לנגד עיניו את הציבור המסורתי הגדול של עדות המזרח נמחץ תחת ההגמוניה הישראלית החילונית והדתית-אשכנזית, מאבד את כבודו ואת מחויבותו למסורת ולהלכה. המהלך ההלכתי המרכזי של הרב יוסף הוא המאמץ להרחיב את גבולות ההלכה ולהכיל בתוכה את הקבוצה הגדולה ביותר בחברה היהודית בישראל – היהודים המזרחיים המסורתיים. באמצעות המתינות ההלכתית  ביקש הרב יוסף להציע לציבור שלו אלטרנטיבה תרבותית לישראליות החילונית. לכן הוא טרח מדי פעם ללעוג ולבזות אלטרנטיבה זו. תפקידן החברתי של התבטאויות אלו הוא להציב את התרבות החרדית הספרדית כתרבות נגד לתרבות הישראלית החילונית. הצבה זו היא אחד המרכיבים העיקריים של הפרויקט הגדול של תנועת ש"ס. לחצו כאן לצפייה.

פרופ' מנחם פרידמן, יו"ר הכנס, אמר בדברי הסיכום שלו כי ש"ס היא בעצם סיפור ישראלי. היא לא המשך של יהדות מרוקו, היא שאלה של קיבוץ גלויות, של רצון להקים חברה מלוכדת ואחידה. חברה כזו ניתן לבנות על ידי בחורים צעירים שמוכנסים לישיבות ומעוצבים מחדש. זה גם מה שעשו החרדים הליטאים. אבל בניגוד לחברת הלומדים האשכנזית, שגידלה ראשי ישיבות שמוקד הזהות הוא הישיבה, חברת הלומדים המזרחית נתקלה בקהילות חיות, אותנטיות עם מסורת. וזו הטרגדיה של ש"ס, נגד זה, גם כוחו של הרב עובדיה יוסף לא יכול. מסורות לא נמחקות- הן קיימות. מאוד יכול להיות שהן יצוצו בצורה זו או אחרת. בבתי כנסת רבים יש מלחמת דורות בין רבנים צעירים שגדלו בישיבות שבחלקן ליטאיות ובחלקן ספרדיות  אך צורת הלימוד ותכני הלימוד היו אשכנזיים. ש"ס בהחלט נמצאת בבעיה כמו שכל המערכת החרדית נמצאת בבעיה. אנו בעידן שנקרא 'יום קטנות'. אין "גדולים" וכל מיני שועלים מרימים ראש. לחצו כאן לצפייה.


 


 

הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS