תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    פרסומים   ירושלים
פרסומים
ירושלים
סביבה וקיימות
ניהול הסכסוך
חדשנות וצמיחה
חיפוש במאמרים
ירושלים
השכונות הערביות במזרח־ירושלים מחקר תשתית והערכה - כפר עקב
אחמד אסמר, 2018
כפר עקב היא אחת משתי השכונות הערביות הגדולות הנמצאות בצפון ירושלים, מחוץ לגדר הביטחון (השכונה השנייה היא מחנה הפליטים שועפאט). בשכונה מתגוררים לפי הערכותינו, שיפורטו בגוף הדו"ח, כ- 61,500 תושבים ויש בה מלאי דירות ריקות המאפשר לאכלס 15,000 תושבים נוספים. כ- 10,000 תושבים נוספים מתגוררים בחלקה המזרחי של השכונה, אותה מנהלת עירייה מטעם הרשות הפלסטינית. מאז בניית גדר הביטחון, לפני למעלה מעשור, הפכה כפר עקב לשכונת הפקר מבחינת אכיפת החוק ומבחינת הסדרת חוקי התכנון והבנייה. מסיבה זו הפכה כפר עקב, כולל שכונת המשנה סמיראמיס, למרכז בנייה של דירות חדשות במחירים זולים ביותר, בבניינים בגובה של 12-10 קומות, ללא אישור תוכניות בנייה וללא פיקוח הנדסי ראוי, ובהשתלטות של יזמים על רוב השטח המונעת אפשרות לפיתוח שטחי-ציבור ומוסדות-ציבור. בהיותה יעד לבנייה חדשה למגורים, כפר עקב עונה על המחסור באפשרויות בנייה בכל השכונות הערביות של מזרח ירושלים ותורמת בכך בעקיפין ליציבות במזרח העיר. חלק משמעותי מתושבי כפר עקב נמנים עם בני המעמד הבינוני. 

בעיותיה העיקריות של השכונה הן: עתיד מוניציפלי לוט בערפל; היעדר יכולת יעילה לאכוף את החוק ללא תחנת משטרה מקומית; הזנחה מטעם הרשויות; טיפול מוניציפלי עקיף בשכונה דרך המינהל הקהילתי, במקום מעורבות ישירה שיכולה לסייע לצמיחת מנהיגות מקומית מעורבת ופעילה; אספקת-מים חלקית על-ידי הרשות הפלסטינית בשל תשתית חסרה ולקויה ומסורת של אי-תשלומים במועדם; מערכת-ביוב לקויה; כבישים פנימיים במצב ירוד; איסוף אשפה לקוי; מחסור בבתי-ספר ובכיתות לימוד; מחסור בשטחי- ציבור ובמוסדות-ציבור והיעדר שירותים ציבוריים, ובכלל זה שירותי-חירום. 

יודגש כי שכונת כפר עקב דומה בגודל אוכלוסייתה לערים כמו רמלה, לוד, נצרת ורעננה והיא מאוכלסת וצפופה הרבה יותר מערים כמו גבעתיים והוד השרון. מבחינת היקף האוכלוסייה היא גדולה יותר מן השכונה המאוכלסת ביותר בירושלים – שכונת רמות. בהשוואה לשכונת רמות ולערים הנזכרות, שכונת כפר עקב מקבלת תקציב זעום ביותר ושירותים עירוניים בטלים בשישים. ההזנחה המתמשכת של שתי השכונות שמחוץ לגדר ההפרדה וגודל האוכלוסייה המתגוררת בהן, הביא קובעי מדיניות שונים להציע להוציא אותן אל מחוץ לתחומי השיפוט של ירושלים משיקולים של מאזן דמוגרפי ותדמית העיר. רעיונות אלו מחייבים שיקול דעת רחב ותקציבים עצומים כדי להתגבר על האתגרים הרבים והקשים בשתי השכונות. 

להורדה
הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS