תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    פרסומים   ניהול הסכסוך
פרסומים
ירושלים
סביבה וקיימות
ניהול הסכסוך
חדשנות וצמיחה
חיפוש במאמרים
ניהול הסכסוך
תוצאות 30 - 40 מתוך 46 לניהול הסכסוך
ירושלים- היבטיים משפטיים, 1997.
ירושלים היא נושא לתביעות לאומיות סותרות של ישראל והפלסטינים ונושא למחלוקת בדבר זכותה של מדינה לקבוע בה את בירתה. מחקר זה סוקר דעות שונות בדבר מעמדה המשפטי של ירושלים ומעלה הרהורים בדבר עתידה של העיר. באמצעות שיקולים משפטיים המחקר מנתח את בעיית המקומות הקדושים ודן בשאלה מי יהיה מוסמך לקבוע את חופש הגישה והפולחן במקומות הקדושים ומי יפקח על מימוש זכויות אלו.

להורדה
להרחבה
ירושלים ואיודיה: דיוקנה של הקצנה דתית-פוליטית, 1997.
מחקר זה משווה בין העימות ההינדי-מוסלמי בעיר איודיה שבצפון הודו לבין העימות היהודי-מוסלמי והישראלי-פלסטיני בירושלים. המחקר עוסק בדינאמיקה של ההקצנה הדתית בהר הבית, שהפך במרוצת המאה ה-20 למוקד מרכזי בזיקה הלאומית של הישראלים והפלסטינים. ההיתוך בין דת ולאומיות והעימות על השליטה בהר הבית, יצרו את המוקד הסמלי הטעון ביותר בעימות. המחקר מביא לקחים בעלי משמעות מן העימות בצפון הודו לקביעת הסדר בהר הבית.
להרחבה
יחסם של מדינת ישראל והציבור היהודי לגווניו להר הבית (1967-1996), 1997.
שאלת מעמדו של הר-הבית אינה רק אחת הבעיות הקשות של הסכסוך הישראלי-ערבי. היא גם אחת הבעיות המורכבות והסבוכות ביותר מנקודת-מבט יהודית פנימית, ובנסיבות מסוימות היא עלולה להפוך לאחד מסלעי המחלוקת הפנימיים הקשים שיפלגו את הציבור בישראל. מחקר זה סוקר בדרך תמציתית את התפתחותו של הסטאטוס-קוו בהר הבית מ-1967 ועד היום. מטרתו לתרום להבנת המורכבות והרגישות של שאלת הר הבית מנקודת-מבטו של הציבור היהודי לגווניו השונים.

להורדה
להרחבה
המעמד המשפטי של המקומות הקדושים, 1997.
המעמד המדיני של מזרח ירושלים הוא אחת הסוגיות הקשות ביותר לפתרון במו"מ בין ישראל לפלסטינים בדבר הסדר הקבע בירושלים. מחקר זה מציג את הדילמות הקיימות במדיניות ישראל במקומות הקדושים בירושלים ואת הדרכים בהן התמודד המחוקק הישראלי עם סוגיה זו. המחקר בוחן את מעמדן המשפטי של ירושלים המערבית וירושלים המזרחית, דן בהגדרה של מקום קדוש ומנתח את מעמדם המשפטי של המקומות הקדושים בירושלים.
להרחבה
מודל הוותיקן ושאלת ירושלים, 1997.
מחקר זה בוחן את מודל היחסים המדיניים שבין הוותיקן לבין איטליה, כמודל אפשרי לפתרון שאלת ירושלים. מהמחקר עולה כי ההסדרים החלים בוותיקן הם תוצאה של תהליכים היסטוריים, נסיבות כלל-אירופיות, נסיבות פנימיות באיטליה, ובמיוחד מאבק מתמיד בין הכנסייה לבין המדינה ביבשת אירופה. שאלת ירושלים, לעומת זאת, היא תוצאה של מאבק בין לאומים לבין דתות, והנסיבות ההיסטוריות שיצרו אותה הן שונות.
להרחבה
הר הבית/ אל-חרם אל-שריף: נקודות הסכמה ומחלוקת, 1997.
הר הבית הוא נושא-מפתח בסוגיית ירושלים, בשל עוצמת המשמעות הרגשית, הדתית, הסמלית והפוליטית-לאומית שלו בעיני יהודים ומוסלמים. בלי להגיע להסדר מוסכם בנושא הר הבית יימנע הסכם-קבע בנושא ירושלים. מחקר זה בוחן את ההסדרים שהתקיימו בהר הבית בעבר, הסידורים הנהוגים במקום מאז 1967, נושאי המחלוקת העיקריים ואפשרויות הגישור בין העמדות השונות. המחקר פורס תשתית-ידע שעל בסיסה ניתן להציב את שאלת ההסדר העתידי בהר הבית לדיון ציבורי.
להרחבה
ירושלים לאן? הצעות בדבר עתידה של העיר; מ' הירש, ד' האוסן-כוריאל, בהנחיית ר' לפידות, 1994.
לאורך השנים הוצעו תכניות שונות לפתרון המחלוקת בשאלת ירושלים. מחקר זה סוקר ומנתח למעלה מ-50 הצעות ועמדות שהועלו בדבר הסְדר בעיר. המחקר עוקב אחר הדפוס החוזר של התמקדות בתכניות ספציפיות, זניחתן עם שינוי הנסיבות והעלאת תכניות אחרות לחלוטין. המחקר מציג גם מודלים מדיניים ממקומות שונים בעולם ובוחן אם וכיצד ניתן ליישמם בירושלים.

להורדה
להרחבה
ירושלים במחקרותם (ספרותם) של ערביי ישראל בתקופת האינתיפאדה, 1993-1987; ע' אלעד, 1994.
מקורו של המיתוס המוסלמי על ירושלים נובע מן הספרות המוסלמית-דתית של שלהי המאה השביעית. הספרות הערבית המודרנית רואה בחלקה את ירושלים באספקלריה של אותה ספרות מוקדמת. מחקר זה בוחן את מעמדה של ירושלים כפי שהוא משתקף בספרות הערבים בישראל בתקופת האינתיפאדה הראשונה. המחקר מתבסס על חומר ספרותי שהתפרסם בערבית מינואר 1988 (חודש לאחר פרוץ האינתיפאדה) ועד לחודש דצמבר 1993, והוא כולל מאות יצירות ספרות, שירה ופרוזה.
להרחבה
ירושלים: היבטים מדיניים ומשפטיים, 1994
מעמדהּ המיוחד של ירושלים בא לידי ביטוי בהיותה קדושה לבני שלוש הדתות, היותה נושא לתביעות לאומיות סותרות של שני עמים, והיותה בעלת אוכלוסייה הטרוגנית ביותר. מטרתו של מחקר זה לבחון גישות שונות בדבר מעמדה המשפטי של העיר. חלקו הראשון המחקר כולל סקירה היסטורית שנועדה להבהיר את ייחודה של ירושלים ולהסביר כיצד השפיע ייחוד זה על התפתחותה מבחינה מדינית ומשפטית. בהמשך נסקרות ונבחנות הגישות השונות בדבר מעמדה המשפטי של העיר.
להרחבה
ירושלים במשא ומתן לשלום: עמדות ערבות, 1995.
מחקר זה עוסק בעמדות הערביות בשאלת ירושלים מראשית המשא ומתן לשלום שנפתח בין ישראל לבין מצרים בשנת 1977 ועד שנת 1995. הפרק הראשון עוסק בתקופה שמראשית המשא ומתן עם מצרים ועד ועידת מדריד, תקופה בה בולט הפער בין העמדות הרשמיות המצריות לבין העמדה הנושאת ונותנת עם ישראל. הפרק השני עוסק בשאלת ירושלים מאז ועידת מדריד. בתקופה זו הפכו הפלסטינים ואש"ף לנושאים ונותנים העיקריים עם ישראל על ירושלים. הפרק השלישי דן בהסכמים שנחתמו, כל אחד לחוד, בין ישראל לירדן ובין ירדן לרשות הפלסטינית לגבי המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים. הפרק האחרון משרטט את הפרופיל הפוליטי של הערבים הפלסטינים במזרח העיר, ועומד על הדמיון והשוני הפוליטי בינם לבין הפלסטינים בשאר שטחי הגדה המערבית ורצועת-עזה.
להרחבה
 הבא 1 2 3 4 5  הקודם 
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS