תרומות בלוג צור קשר English
מכון ירושלים ללימודי ישראל
דף הבית    פרסומים   סביבה וקיימות
פרסומים
ירושלים
סביבה וקיימות
ניהול הסכסוך
חדשנות וצמיחה
חיפוש במאמרים
סביבה וקיימות
מסמך מדיניות: התמוטטות מצוק החוף, 2010
עמיר אידלמן , עמוס ביין , גלית כהן

 ביום ה- 25 באפריל 2010 אימצה ממשלת ישראל ברב קולות, את עקרונות מסמך המדיניות בדבר התמוטטות המצוק בחופי ישראל, שנערך במסגרת מיזם משותף של המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל והמשרד להגנת הסביבה


מסמך המדיניות הוא פרי מחקר רב-תחומי שהחל ב-2006 והתנהל במסגרת מחקרי המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל כמיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה, במטרה לבחון את  דרכי ההתמודדות עם התמוטטות המצוק בחופי ישראל מההיבטים השונים (פיזיים - סביבתיים, כלכליים-תכנוניים, משפטיים) ולגבש קווים למדיניות לאומית בסוגיה זו.

רצועת החוף של ישראל נמשכת לאורך כ-190 ק"מ מתוכם כ-45 ק"מ הם מצוקים בגובה שמעל ל- 10 מטר הנישאים מעל רצועת החוף בקטע שבין חדרה לאשקלון.
המצוק מתמוטט ונסוג מזרחה בגין הרכבו הפריך וכתוצאה משילוב של שלושה תהליכים עיקריים:  חתירת גלי הים בבסיס (בוהן) המצוק; אי יציבות המדרון התלול ופעולת הנגר העילי.
התמוטטות המצוק הינה תופעת טבע המושפעת מגובה מפלס הים, משטר הגלים ומאזן החול במרחב החופי.

מסמך המדיניות גובש על סמך חוות דעת שכתבו יועצים מומחים בתחומים שונים: גיאולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוטכניקה, תהליכים חופיים וימיים, הנדסת חופים, כלכלה, תכנון, משפט ומדיניות ציבורית, ארכיאולוגיה. לליווי הפרויקט הוקמה ועדת היגוי על ידי משרד ראש הממשלה ובראשותו, שכללה נציגי משרדי ממשלה שונים וכן נציגי גופים ירוקים.

קביעת המדיניות ודרכי הפעולה נגזרו מתוך נקודת מוצא משפטית שלפיה על המדינה להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה מושכלת לגבי אופן מזעור הנזקים הצפויים, תוך התייחסות להיבטי מדיניות ולשיקולי עלות תועלת, כולל השפעות חיצוניות.

המסמך מעמיד בפני מקבלי ההחלטות שתי דרכי פעולה עיקריות, להתמודדות עם התמוטטות המצוק, שיכול שתינקטנה ביחד או לחוד בהתאם לצורך ולעניין: האחת הקמת הגנות פיסיות לשם ייצוב המצוק ומניעת ההתמוטטות לפי סדרי עדיפויות שיפורטו, והשנייה רגולציה ושימוש בכלים שלטוניים במישור הקנייני והתכנוני ובכלל זה, וככל שיתעורר הצורך הממשי בכלים אלו, פינוי הדרגתי ומושכל של נכסים המצויים ברצועת הסיכון בטווח המיידי, וכן מניעה של בניית נכסים חדשים באזורים המועדים.
עלות ההגנה הפיסית בעיקר על האזורים בהם נגרם עיקר הנזק והסיכון לנפש נאמדת בכ-225 מליון ₪, בערכים מהוונים.
המסמך ממליץ ליישם בהדרגה הגנות פיסיות על מצוקים רק באותם שטחים שבעורפם שטחים מבונים, ואתרים ארכיאולוגיים ייחודיים בעלי ערך לאומי ובינלאומי שאורכם הכולל כ- 11-13 ק"מ. ההגנה הפיסית המומלצת משלבת הגנות ימיות, ייצוב גיאוטכני של המצוק והסדרת הנגר העילי באמצעות פתרונות המתחשבים ומשתלבים בסביבה החופית והמקומית.
בשאר חלקי המצוק הנמשכים על למעלה מ-30 ק"מ מומלץ על התערבות מנימלית בלבד שעיקרה רגולציה ואזהרה מפני סיכון. הקריטריון המרכזי לסדרי עדיפויות בישום ההגנות המוצעות הוא אינטנסיביות השימושים והתועלת למשק ולציבור-אזורים עירוניים רוויים והחופים הצמודים להם. ישום הגנות באזורים אלה ימנע את הנזקים הכבדים לנכסים ברצועת הסיכון, יבטיח חופים רחבים ובטוחים לציבור רחב ויאפשר מימוש הפוטנציאל התיירותי והעירוני הכולל.

זהו מחקר מדיניות שני של המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל שמסתיים בהחלטת ממשלה. קדם לו מסמך מדיניות לאגן ים המלח (2006) שעסק בהתמודדות עם ירידת מפלס ים המלח ומשמעות השינויים והסיכונים על הפיתוח הכלכלי וחיי תושבי האזור, שאף הוא הסתיים בהחלטת ממשלה שעיקרה הכנת תכנית מתאר לחופי ים המלח.

קבלת ההחלטה על-ידי הממשלה ואימוץ עקרונות מסמך המדיניות היא ביטוי מובהק להשפעה של המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל על מקבלי ההחלטות ומהווה הישג למכון ולחוקריו.
 

להורדה
הקודם הבא
חיפוש מתקדם
©כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל תנאי שימוש יעוץ על ידי InTv.co.il בניית אתרים ICS