לפי נתוני הלמ"ס, בעיר ירושלים התגוררו בסוף 2017 כ-341,500 ערבים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית (PCBS), במחוז ירושלים של הרשות הפלסטינית, המשתרע מאזור קטנה (סמוך להר-אדר) במערב, ועד לים המלח במזרח, התגוררו באותה שנה (לא כולל העיר ירושלים, ולא כולל תושבים בישובים הישראליים) 133,900 תושבים. הערבים במדינת ישראל כולה מנו באותה שנה 1,838,200 תושבים. ניסינו לבחון את שלוש הקבוצות הללו בהקשר של מבנה הגילים. מבנה הגילים, המתאר כל קבוצת גיל לפי האחוז אותו היא מהווה מכלל האוכלוסייה, הוא מדד המאפיין קבוצות אוכלוסייה, ונותן אפשרות לבחון תהליכי עבר, הווה ועתיד.
מבנה הגילים של האוכלוסייה הערבית בירושלים הוא צעיר יחסית, וכולל שני מאפיינים עיקריים. ראשית, בארבע קבוצות הגיל הצעירות ביותר (בני 0-19) חל גידול נמוך מאוד במספר הילדים משנה לשנה, ובקבוצה הצעירה ביותר (בני 0-4) מספר הילדים אף נמוך ממספרם בקבוצת הגיל שמעליה. מצב זה אינו שכיח, במיוחד לאחר כ-15 שנה בהן כל קבוצה הייתה גדולה משמעותית מזו שמעליה.
המאפיין השני הוא שיעור גידול גבוה בגילאי 15-29, ובעיקר 20-29. השנים בהם נולדו ילדים אלו, סוף שנות ה-1980 ותחילת שנות ה-1990, היו שנות האינתיפאדה הראשונה, שהתאפיינו בעלייה במספר הילדים.
מבנה הגילים של האוכלוסייה הערבית בישראל מזכיר במידה רבה את זה של האוכלוסייה הערבית בירושלים, ושני המאפיינים שנזכרו לעיל מופיעים גם בה בצורה ברורה. באוכלוסיית מחוז ירושלים של הרש"פ ניכרת העלייה במספר הילדים בגילאים 20-29, שנות האינתיפאדה הראשונה, אך בשנים האחרונות ניכרת ירידה מתונה ביותר במספר הילדים. ניתן לשער שאחת הסיבות למגמה דומה לפני כ-25 שנה ומגמה שונה בשנים האחרונות היא הקמת גדר הביטחון, שהפרידה בין העיר ירושלים, ומחוז ירושלים של הרשות הפלסטינית.
