יום האם נחגג לראשונה בירושלים במאי 1947, ורק מאוחר יותר נקבע ל-ל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד, ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה" ומי שהייתה "אם הילדים" של עליית הנוער. בסמוך ליום האם, מצוין ב-8 במארס יום האישה הבינלאומי, כיום להעלאת המודעות לזכויות ומאבקי נשים ברחבי העולם. 
 
שני האירועים מעניקים לנו הזדמנות לבחון את מצבן של נשים בירושלים ומצבן יחסית לערים אחרות בארץ. 
 
נכון לסוף שנת 2011, מתגוררות בירושלים 405,180 נשים שהן 50.4% מכלל האוכלוסייה בעיר, מתוכן 236,500 הן נשים מגיל 20 ומעלה (כ-58%). מספר הילדים הצפוי לאישה יהודייה בירושלים במהלך חייה נכון לשנת 2011 הוא 4.24, ואילו לאישה ערבייה בירושלים צפויים 3.71 ילדים בלבד. לאישה בישראל צפויים 2.98 ילדים ובתל-אביב אף פחות מזה – 2.12. בשנת 2011, 21,960 יולדות ירושלמיות קיבלו מענק לידה מהמוסד לביטוח לאומי, אך רק 46% מהן היו זכאיות לדמי לידה (במסגרת "חופשת לידה") – אחוז נמוך יחסית הנובע ככל הנראה מכך שרוב הנשים באוכלוסייה הערבית אינן עובדות וכן מלידה בגיל צעיר של נשים חרדיות. 
 
61% מתוך הנשים היהודיות בגילאים 20-24 הוגדרו כרווקות, ואילו בגילאים 25-34 צונחים האחוזים כמעט בחצי (32%). בקצה השני ניתן לראות כי 56% מהנשים בגילאי 75+ הן אלמנות, לעומת 18% בלבד מהגברים באותם גילאים. 
 
בשנת הלימודים תשע"א, 56% מכלל הסטודנטים באוניברסיטה העברית היו נשים, אחוז דומה לאוניברסיטאות אחרות בישראל, מלבד הטכניון (36%), מכון וייצמן (47%) ואוניברסיטת חיפה (65%). 
 
מעניין לראות כי השכר הממוצע לחודש עבודה של נשים בירושלים נמוך מזה של הגברים – 6,570 לעומת 8,560 שקלים, אך באופן מפתיע השכר השעתי הממוצע של נשים גבוה יותר – 43.4 שקלים לשעה לעומת 40.9. הדבר נובע, ככל הנראה, מריבוי עבודה חלקית של נשים. 
 
אחוז גבוה מהנשים בירושלים עובדות בתחום החינוך (29%) וכן בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד (20%) וזאת לעומת אחוזים נמוכים משמעותית אצל הגברים 13% ו-7% בהתאמה. 3.7% בלבד מתוך הנשים בירושלים, מקרב האוכלוסייה היהודית, עבדו בתור מנהלות בשנים 2010/2011, פחות מחצי מאשר הגברים (8.5%), אך עדיין מדובר בשיפור לעומת השנים 2009/2010 אז עבדו 2.8% בלבד מהנשים בתור מנהלות. 
 
בעיריית ירושלים בשנת 2012, 35% מתוך העובדים ברמת הניהול הבכירה היו נשים. בכנסת הנוכחית יכהנו 27 נשים, מספר שיא לעומת השנים הקודמות. הנתונים מראים כי מצב הנשים בישראל וגם בירושלים הולך ומשתפר עם השנים, אך שוויון מלא עוד רחוק, ולירושלים יש עוד הרבה לאן לשאוף.