בחברה מגוונת כמו החברה הישראלית, נצפה לראות כי לעיתים יעלו חיכוכים בין אנשים שונים על בסיס השוני החברתי בין הקבוצות אליהם הם משתייכים. לא אחת אנו רואים כי אנשים מופלים לרעה או לטובה בעקבות השתייכותם לקבוצה אתנית, דתית או מגדרית. בחינה של תוצאות הסקר החברתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה כי היקף תושבי העיר ירושלים שהעידו שנתקלו באפליה גבוה כמעט בכל הקטגוריות (סוגי האפליה) לעומת אחוז הנשאלים בתל אביב-יפו, חיפה וכלל האוכלוסייה. 
 
קרוב ל-22% מהמשיבים המתגוררים בירושלים העידו כי נתקלו באפליה על בסיס הדת אליהם הם משתייכים, לעומת כ-9% בחיפה ובישראל וכ-7% בתל-אביב. גם לגבי אפליה על בסיס הלאום, השיב אחוז גבוה בהרבה של משיבים בירושלים (18%) לעומת חיפה (12%), ישראל (10%) ותל אביב-יפו (7%). 
 
אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בין ירושלים לישראל ולערים האחרות, היא היותה של העיר בעלת אוכלוסייה רב-גונית יותר לעומתן. בירושלים מתגוררת אוכלוסייה גדולה של יהודים חרדים (כ-34% מהאוכלוסייה היהודית) ואוכלוסייה גדולה של מוסלמים (כ-36% מאוכלוסיית העיר הכוללת). מאותה בחינה, גם אחוז התושבים הערבים הגבוה בירושלים (37%) בהשוואה לישראל (21%), חיפה (11%) ותל אביב-יפו (4%) מסביר את האחוז הגבוה מהמשיבים שנתקלו בירושלים במקרים של אפליה על רקע לאום: בעוד שרק 8% מהמשיבים היהודים מירושלים ענו שהם נתקלו באפליה על רק הלאום שלהם, מעל ל-38% מהמשיבים הערבים העידו כי חוו אלפיה על רקע זה. סביר יהיה להניח, אם כך, שאחוז גבוה יותר מתושבי ירושלים ייתקל במקרים של אפליה על רקע דתי או לאומי לעומת כלל ישראל והערים האחרות, שם אחוז החרדים והערבים הוא נמוך יותר. למרות ההבדל הגדול באחוזים בין ירושלים לישראל ושתי הערים הגדולות הנוספות, בתחום האפליה על בסיס הלאום, גילו תוצאות הסקר כי מבין המשיבים אשר נשאלו באם הם נתקלו באפליה במהלך עבודתם, נמצא כי רק אחוז נמוך (3%) נתקלו באפליה על רקע השתייכות ללאום הן בירושלים והן בכלל ישראל. התחום היחיד בו נמצא בסקר כי תושבי ירושלים נתקלו באפליה פחות מאשר בתל אביב-יפו הייתה אפליה על בסיס גיל: כ-10% מתושבי תל אביב-יפו השיבו כי הם נתקלו באפליה על רקע זה, לעומת כ-8% מתושבי ירושלים, ו-7% מתושבי ישראל וחיפה. גם במקום העבודה נתקל אחוז גבוה יותר (6%) של תושבי תל אביב-יפו באפליה על רקע גילאי מאשר בירושלים (כ-4%). 
 
מקורות: