תושבי מטרופולין ירושלים מגיעים לירושלים לצרכים שונים ובתדירות משתנה. נתוני סקר הרגלי הנסיעה שנערך במטרופולין ירושלים בשנים 2014-2017 על ידי צוות תכנית אב לתחבורה מאפשרים ללמוד על הביקורים של תושבי המטרופולין בירושלים. בנוסף לתושבי ירושלים, סקר הרגלי הנסיעה כלל את תושבי היישובים סביב העיר, כאשר מעבר לקו הירוק הסקר כלל ישובים יהודיים, אך לא כלל ישובים פלסטינים. אחוז התושבים שמתגוררים מחוץ לירושלים וביקרו בה משתנה בין גילאים שונים, בין ימות השבוע (א'-ה') לימים שישי ושבת ובין הישובים השונים.
תחילה נבחן את אחוז תושבי המטרופולין שמתגוררים מחוץ לירושלים וביקרו בה ולאחר מכן נתמקד בתושבי כמה ישובים גדולים.
בימים א'-ה', 39% מתושבי המטרופולין בגילאי העבודה העיקריים (25-64) שמתגוררים מחוץ לירושלים ביקרו בירושלים ביום בו נסקרו. שיעור התושבים בגילאי 18-24 ו-בגילאי 65+ שביקרו בירושלים היה דומה (35% ו-38%, בהתאמה). לעומת זאת, ילדים ובני נוער ביקרו בירושלים פחות – רק כ-10% מהתושבים בגילאי 0-17 ביקרו בירושלים ביום בו נסקרו.
אחוז הצעירים בגילאי 18-24 שביקרו בירושלים בימי שישי ושבת היה גבוה בהשוואה לימים א'-ה' – 54% לעומת 35%.
בימים א'-ה' בין 60% ל-70% מתושבי מבשרת ציון, גבעת זאב ומעלה אדומים בגילאי 25-64 ביקרו בירושלים ביום בו נסקרו. לעומת זאת, 36% מתושבי ביתר עילית, 24% מתושבי בית שמש ו-15% מתושבי מודיעין בגילאי 25-64 ביקרו בירושלים. ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 מבקרים בירושלים בשיעורים נמוכים יותר. בעוד ש-50% תושבי גבעת זאב בגילאי 0-17 ביקרו בירושלים בימים א'-ה', רק 30% מהילדים ובני הנוער שמתגוררים במבשרת ציון ו-17% מאלו שמתגוררים במעלה אדומים ביקרו בירושלים ביום בו נסקרו. שיעור הילדים ובני הנוער בגילאי 0-17 שהתגוררו בביתר עילית, בית שמש ומודיעין ביקרו בירושלים עמד על פחות מ-5%.
נכון
"מטרופולין" ירושלים שכולל התנחלויות אבל מתעלם מהישובים הפלסטינים מסביב לעיר הוא יצור פוליטי שחבל שאתם כמכון מחקר מאמצים.
וכמו הרבה מקרים אחרים המניפולציה הפוליטית פוגעת גם במקצועיות: איך אפשר לתכנן תשתית תחבורה מתאימם כשמתעלמים מחלק ניכר מהאוכלוסיה שמגיע לעיר?
שלום אביב, לצערי הסקר של תכנית אב לתחבורה כלל רק את אוכלוסיית הישובים הישראלים במטרופולין ירושלים ולכן הנתונים אכן אינם כוללים את הישובים הפלסטינים.
https://data.gov.il/dataset/2010-2019
תודה נטע,
כמובן, אני מבין שמי שיצר את המודל אלו גופים של המדינה ואתם "רק" מאמצים אותו.
כשאתם עושים את זה בלי להבהיר לקוראים במה מדובר אתם – לדעתי – מזיקים פעמיים:
1) מטעים את הקוראים שלכם ומסתירים מהם שזה לא מטרופולין אמיתי אלא קונסטרוקט פוליטי. אתם מלבינים את העלמת תושבי השטחים ממטרופולין ירושלים.
2) מספקים נתונים לא מדוייקים לגבי היוממות אל ומ-ירושלים.
למה לא לפרסם ניתוח שממסביר מי כלול במטרופולין, מי אינו כלול בו ומה ההשפעות שעלולות להיות לדבר הזה על תכנון תשתיות ופיתוח תחבורה ציבורית?
שלום אביב,
תודה על ההערות. הוספתי הבהרה בפסקה הראשונה.
יפה. תודה!
מקריאת המחקר נראה שתושבי בנימין וגוש עציון, שרבים מהם עובדים ולומדים בירושלים. (יחד מעל מאה אלף איש) לא נלקחו בחשבון במחקר.
שלום כותי, הסקר כלל גם את תושבי בנימין וגוש עציון. אמנם בגרף ובפסקה האחרונה מוצגים נתונים על ישובים גדולים אך הנתונים על כלל המטרופולין כוללים גם ישובים קטנים שנכללו בסקר.
https://data.gov.il/dataset/2010-2019
תודה נטע, נסיתי לעזור
לא הצלחתי, כי אנחנו תושבי ירושלים, התחבורה עוברת גם לאזורים מהישובים הפלסטינים מסביב לעיר.
למשל התחבורה של אטור עובר לזעיים ( מעבר לקו הירוק )
אז אי אפשר להתעלם מתושבים שם.
שלום ליאנא, תושבי אטור ויתר תושבי מזרח ירושלים נכללו בסקר. הדגימה נעשתה לפי משקי בית ולא לפי קווי אוטובוס או מפעילים.
הפוסט הזה עוסק רק בתושבים שמתגוררים מחוץ לירושלים והנתונים אכן לא כוללים את הישובים הפלסטינים מעבר לקו הירוק. הוספתי הבהרה בנושא בעקבות ההערות של אביב.