שיעור משקי הבית בישראל שגרים בדירה בבעלותם (66%) גבוה בהשוואה למדינות המפותחות. הסיבות לכך הן תחושת הביטחון שבבעלות על הנכס, עידוד ממשלתי לרכישת דירה, גורמים פסיכולוגים ועוד. שיעור משקי הבית בירושלים שגרים בדירה בבעלותם (59%) נמוך במקצת בהשוואה לישראל (66%). מבין הערים המונות 100,000 תושבים ומעלה, השיעור הגבוה ביותר של משקי בית שגרים בדירה שבבעלותם נרשם בראשון לציון (73%), חולון (71%) ובני ברק (71%). כפי שניתן לראות בגרף, שיעור משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם בירושלים, נמוך בהשוואה ליישובים במטרופולין ירושלים.
שיעור משקי הבית שגרו בדירה בשכירות בירושלים היה 32%, והוא גבוה בהשוואה לישראל (26%). מבין הערים המונות 100,000 תושבים ומעלה, השיעור הגבוה ביותר של משקי הבית שגרו בדירה בשכירות נרשם בתל אביב (48%), רמת גן (38%) ובת ים (33%). יתר משקי הבית גרו בהסדר אחר (דמי מפתח, דיור מוגן וכד') ובירושלים הם היוו 8% ממשקי הבית, שיעור הדומה לישראל ולתל אביב (8%, 7% בהתאמה).

 
בחינת הפריסה המרחבית של משקי בית הגרים בדירה שבבעלותם או בשכירות יכולה להשפיע על קבלת ההחלטות והכנת התוכניות העירוניות כגון דיור בר השגה, תוכניות מתאר וכד'. הפריסה המרחבית מושפעת מהיבטים כלכליים ודמוגרפיים שונים כגון עלות רכישת דירה באזורים שונים (מרכז העיר, שכונות פריפריאליות), אופי ומצב האוכלוסייה בשכונה (צעירים, ותיקים, סטודנטים וכו'), איכות החיים ועוד. בשנת 2008 השכונות בירושלים בהן מרבית משקי הבית התגוררו בדירה בבעלותם הן הר חומה (87%), רמת שלמה (77%) פסגת זאב (76%) ונווה יעקב (74%). השכונות בהן מרבית משקי הבית שגרו בדירה בשכירות היו מרכז העיר (70%), נחלאות (62%), רחביה (54%) והגבעה הצרפתית (47%).

מקור: נתוני מפקד האוכלוסין 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.