ציבור הסטודנטים בישראל כולל תלמידים בארבעה סוגים של מסלולים: לימודי תעודה, תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי. תלמידים במסלול של תואר שלישי ("דוקטורנטים") כותבים עבודת דוקטורט ומקבלים בסיום התהליך תואר דוקטור.
בשנת הלימודים תשע"ב היו בישראל 10.6 אלף דוקטורנטים שהיוו 4.1% מציבור הסטודנטים הישראלי בשנה זו. בהתבוננות לאורך השנים ניתן לראות גידול במספרם של הדוקטורנטים בארץ – מספרם בתשע"ב היה גדול פי 1.6 מהמספר בשנת הלימודים תש"ס (1999-2000) ופי 2.8 בהשוואה לתש"ן (1989-1990). אך עם זאת הנתונים מראים כי שיעורם של הדוקטורנטים בקרב כלל הסטודנטים נותר יחסית יציב לאורך השנים ועמד על שיעור של 4-5%.
חלוקה מגדרית מראה כי הנשים היוו 52% מהדוקטורנטים בתשע"ב. שיעור זה נמוך בהשוואה לשיעור הנשים באותה השנה בתואר שני (60%) ובתואר ראשון (56%). ניתן לראות כי לאורך השנים חלה עלייה משמעותית בשיעור הנשים בקרב מקבלי תואר שלישי בישראל – מ-31% בשנות השמונים ל-39% בשנות התשעים ו-50% בעשור הראשון של שנות האלפיים.
בחלוקה על פי אוניברסיטאות ניתן לראות כי הקבוצה הגדולה ביותר בקרב הדוקטורנטים מגיעה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נתונים משנת תש"ע מראים כי 25% מתלמידי התואר השלישי למדו באוניברסיטה העברית, 20% באוניברסיטת תל-אביב, 17% באוניברסיטת בר-אילן, 11% באוניברסיטת בן-גוריון, 10% באוניברסיטת חיפה והיתר בטכניון ובמכון ויצמן למדע. יחד עם זאת הנתונים מצביעים על ירידה בשיעור של תלמידי האוניברסיטה העברית בקרב מקבלי תואר שלישי בהשוואה לעשורים קודמים – משיעור של 37% בשנות השמונים לשיעור של 30% בשנות התשעים ושיעור של 25% בעשור שלאחר מכן.
תחום הלימוד הנפוץ ביותר בקרב הדוקטורנטים בישראל (בשנת הלימודים תשע"ב) הוא מדעי הטבע ומתמטיקה (38% מהתלמידים) ולאחר מכן מדעי הרוח (25%) ומדעי החברה (14%). בקרב דוקטורנטים באוניברסיטה העברית (נתונים משנת הלימודים תש"ע) התחומים הנפוצים ביותר היו המדעים הביולוגיים (24%), מדעי החברה (13%), חקלאות (11%) והמדעים הפיזיקאליים (11%).
מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
