מקובל לחשוב שירושלים, בהיותה דלה בפעילות כלכלית ביחס לערים הגדולות, אינה מייצרת הכנסות עצמיות משמעותיות, נסמכת על שולחנה של הממשלה, ומתוקצבת בשיעור גבוה בהרבה מהערים האחרות. ואכן – השתתפותה של הממשלה בתקציב הרגיל של העיר גבוהה, ועמדה בשנת 2010 על כמיליארד ש"ח. חלק מהשתתפות זו מגיע ממענק ייחודי – "מענק הבירה" ממנו נהנית העיר בתוקף "חוק ירושלים בירת ישראל". מענק זה עמד בשנת 2010 על כ-200 מיליון ש"ח. לשם השוואה, השתתפות הממשלה בתקציב הרגיל של חיפה עמדה על 653 מיליון ש"ח, ובזה של תל-אביב – יפו על 475 מיליון.
אך חשוב לזכור שגם אוכלוסיית עירֵנו גדולה. אוכלוסיית ירושלים גדולה פי שלושה מזו של חיפה, ופי שניים מזו של תל-אביב. על-מנת לספק שירות ל-788,100 התושבים, דרוש תקציב גדול יותר. בירושלים, אם-כך, הכל גדול, וכך גם הכנסותיה העצמיות של עיריית ירושלים גבוהות לדוגמה מאלו של חיפה. ראוי אם-כך לבחון את השתתפות הממשלה בתקציב העיריות, גם ביחס להיקף האוכלוסייה בעיר.
בחינה כזו מראה כי השתתפות הממשלה בתקציב הרגיל של עיריית ירושלים עמדה בשנת 2010 על 1,374 ש"ח לנפש לשנה. סכום זה נמוך לעומת השתתפותה בחיפה, שעמדה על 2,434 ש"ח לנפש, דומה לסכום בראשון-לציון (1,368), וגבוה מההשתתפות בתל-אביב – יפו (1,175). בבחינה של 198 רשויות בישראל – עיריות ומועצות מקומיות – נמצא כי ירושלים ניצבת במקום ה-164, כלומר שרובן הגדול של הרשויות זוכות להשתתפות ממשלה גבוהה יותר בהכנסותיהן לתושב, מזו לה זוכה ירושלים.
ההכנסות העצמיות של עיריית ירושלים התבססו בעיקר על גביית ארנונה, והגיעו לכדי 2.5 מיליארד ש"ח, או 3,194 ש"ח לנפש. ביחד הגיעו הכנסות העירייה ל-3.6 מיליארד ש"ח, או 4,569 ש"ח לנפש – גבוה במעט מהעיר מודיעין-מכבים-רעות (4,453), אך נמוך משמעותית מכל הערים הגדולות במדינת ישראל.
מקור הנתונים: הרשויות המקומיות בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הפנים
