בבחירות שהתקיימו בשנת 2003 לראשות העיר ירושלים ולמועצת העיר עמד שיעור ההצבעה (אחוז המצביעים מכלל בעלי זכות ההצבעה) על 38%. בחינה של שיעור ההצבעה לפי מגזרי אוכלוסייה, מצביעה על הבדלים בדפוסי הצבעה בין המגזרים השונים.
האוכלוסייה החרדית היא אוכלוסייה "מגוייסת" והיא יוצאת בהמוניה להצביע. בשכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית נמדד שיעור ההצבעה הממוצע הגבוה ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה בירושלים – 64%. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר נרשם בשכונת רמת שלמה (83%) וכן ברמות פולין, קריית צאנז, קרית בעלז, וקריית קמיניץ (שבנווה יעקב) – 78%, ובסנהדריה המורחבת (74%).
שיעור ההצבעה הממוצע בשכונות בהן מתגוררת אוכלוסייה יהודית-כללית (דתית וחילונית) עמד על 47%. מחקרים מצביעים על כך שישנו קשר חיובי בין מעמד חברתי-כלכלי לשיעור ההשתתפות בבחירות – פירושו של דבר שככל שהמעמד החברתי-כלכלי עולה, שיעור ההשתתפות בבחירות עולה.
בקרב האוכלוסייה הכללית, שיעור ההצבעה הגבוה ביותר נרשם בשכונות בהן מתגוררת אוכלוסייה ממעמד בינוני ובינוני-גבוה – גבעת משואה (66%), ומלחה (61%), וכן רמת שרת, רמת דניה, קטמון הישנה, ארנונה ובית הכרם (58%-55%).
שיעור הצבעה נמוך יותר נרשם בשכונות שאוכלוסייתן משתייכת למעמד נמוך ובינוני-נמוך – קריית מנחם, עיר גנים, קטמון, פת וקריית יובל, בהן עמד שיעור ההצבעה על 43%-38%.
בשכונות בהן מתגוררת אוכלוסייה ערבית נמדד שיעור הצבעה ממוצע נמוך מאוד – 5%. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר נמדד בבית צפאפה (27%) ובשרפת (17%). ביתר השכונות נרשמו שיעורי הצבעה של 3%-2%. מרבית האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים היא בעלת מעמד של תושב קבע בישראל. מתוקף מעמד זה היא זכאית להשתתף בבחירות לרשות המקומית – לבחור ולהיבחר, אך היא אינה זכאית להצביע בבחירות לכנסת. אולם בפועל מרביתה נמנעת הן מלהצביע בבחירות והן מלהציג מועמדים למועצת העיר או לראשות העיר, משום שהיא רואה בכך הכרה בכיבוש הישראלי ושיתוף פעולה עם מוסדות ממשלתיים ועירוניים.
האוכלוסייה הערבית המזרח ירושלמית, גם זכאית (בהסכמת ישראל) להשתתף בבחירות ליו"ר הרשות הפלסטינית ולמועצה המחוקקת שלה.
מקור: עיבוד לנתונים שהתקבלו מפרופ' אבי דיסקין.
