בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נשאלו יהודים בני 20+ לגבי מידת הדתיות שלהם, ולגבי מידת הדתיות של משפחתם כשהיו בני 15. בסקר ניתנו חמש אפשרויות: לא דתי – חילוני; מסורתי לא כל-כך דתי; מסורתי דתי; דתי; וחרדי. לצורך הניתוח איחדנו את שתי האפשרויות הראשונות (לא דתיים), ואת שתי האפשרויות שאחריהן (דתיים שאינם חרדים). לצורך שיפור הדיוק בניתוח, איחדנו את נתוני השנים 2007-2009.
 
רובם של המשיבים גדלו במשפחה שמידת הדתיות בה דומה למידת הדתיות של המשיב כיום. מתוך כלל החילונים, (מי שהגדירו את עצמם כחילונים או כמסורתיים שאינם דתיים) בישראל, 80% גדלו במשפחה חילונית; מבין הדתיים (הגדירו עצמם כדתיים או מסורתיים דתיים) 82% גדלו במשפחה דתית; ומבין החרדים בישראל, 65% גדלו במשפחה חרדית. שימו לב שהשיעור בקרב החרדים נמוך יותר. הסיבה היא כנראה מגמה של התחרדות, ואכן כרבע (23%) מהחרדים גדלו במשפחה דתית לא-חרדית, ו-11% מהם גדלו במשפחה חילונית. בקרב הדתיים והחילוניים היציבות גדולה יותר, ושיעור הדתיים שגדלו במשפחה חילונית (16%), דומה לשיעור הדתל"שים – החילונים שגדלו במשפחה דתית (20%).
 
בירושלים, ניכר כי ישנה דינמיות גדולה יותר, ושיעור גדול יותר של משיבים מדווחים כי הם גדלו במשפחה שונה במידת הדתיות שלה, ממידת הדתיות שלהם כיום. מבין החילונים 72% גדלו במשפחה חילונית (כאמור, לעומת 80% בישראל); מבין הדתיים 78% גדלו במשפחה דתית (לעומת 82% בישראל); אך דווקא בין החרדים בירושלים ניכר כי ישנה דינמיות פחותה מזו שבישראל, ו-72% מהם דיווחו שגדלו במשפחה חרדית (לעומת 65% בישראל). 19% מהחרדים בירושלים גדלו במשפחה דתית שאינה חרדית (לעומת 23% בישראל), ו-9% מהם גדלו במשפחה חילונית (לעומת 11% בישראל). שיעור החילונים שגדלו במשפחה דתית (דתל"שים) גדול בירושלים מאשר בישראל, והוא עומד על 27% מהחילונים בני 20+ בירושלים, לעומת 20% בישראל. שיעור הדתיים שגדלו במשפחה חילונית (חוזרים בתשובה) דומה בירושלים (18% מהדתיים בני 20+) לשיעור בישראל (16%).
 
חלק מאלו שאינם מצהירים על עצמם כדתיים מקיימים סממנים דתיים מסוימים. אם ניקח לדוגמה את הצום ביום כיפור, נראה כי בירושלים שיעור הצמים ביום הכיפורים (מקפידים על כך במידה רבה או רבה מאוד) מקרב מי שמגדירים עצמם כלא דתיים (67%, לא כולל מי שאינם מקפידים מסיבות בריאותיות) גדול משמעותית מהשיעור בישראל (59%).