בשנים האחרונות, חלה צמיחה של תעשיית ההיי-טק בירושלים ובכלל זה תעשיית הביוטק בעיר. בין השנים 2013 – 2017 גדל מספר החברות בכ- 52% ולפי מאגר IVC, כיום פועלות בעיר כ-500 חברות הייטק, ש-29% מתוכן הן חברות ביוטק, ומספר המועסקים עומד על כ- 15,000 עובדים. 
 
חלק מהגידול בתעשייה מיוחס למאמץ שמשקיעים הרשות לפיתוח ירושלים והמשרד לענייני ירושלים במסגרת תכניות מרום והיובל – תכניות לצמיחה כלכלית של העיר. אחד ממנועי הצמיחה שזוהו, במכון ירושלים למחקרי מדיניות, הוא תעשיית הביוטק. לירושלים יתרון יחסי וכ-10% מחברות הביוטק בישראל ממוקמות בירושלים, בעיר ממוקמים בתי החולים והאוניברסיטאות מהטובים בעולם ואלו מהווים כר פורה לצמיחת אשכול חברות ביוטק בעיר. 
 
בהתבסס על הצלחת פיתוח תעשיית הביוטק בעיר והיות ישראל מדינת ה- STARTUP NATION, התקבלה החלטה להרחיב את המאמצים ולהשקיע משאבים בכלל תעשיית ההייטק. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר, בהרחבת מתן המענקים לחברות הייטק בירושלים והשקעה ביצירת קהילת הייטק.
 
אך למרות המאמצים האלו ולמרות הגידול של ההייטק בעיר, נראה כי צמיחת ההייטק לא מחלחלת לכלכלת העירונית. תחולת העוני לא השתנה בשנים האחרונות, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר דומה ועדיין קיימים פערים גדולים ברמת השכר של עובדים בירושלים לעומת ישראל. חלקה היחסי של תעשיית ההייטק בירושלים לא גדל בשנים האחרונות ועומד על כ- 6% בלבד. כלומר שתעשיית ההייטק בעיר גדלה בשיעור דומה לתעשייה זו בישראל. בנוסף, כ- 35% מהמועסקים בתעשיית ההייטק בירושלים אינם תושבי ירושלים וסביבתה, אלא מגיעים מחוץ למטרופולין, בדרך כלל מהמרכז. נתון זה עולה בקנה אחד עם טענות החברות הירושלמיות כי 'קשה למצוא עובדים בירושלים'. כמו כן, אוכלוסיית הערבים ואוכלוסיית החרדים לא מצליחות להשתלב בתעשייה. כך, רק כ-5% מהמועסקים בחברות הייטק חדשות בעיר הם ערבים. 
 
בכדי שצמיחת ההייטק תשפיע על כלכלת העיר, יש לשאוף לפתח הון אנושי איכותי מקומי בעיר ולשילוב של אוכלוסיות אלה בתעשייה. הן באמצעות חשיפה שלהן להייטק והכשרה לתפקידים בהם יש מחסור בתעשיית ההייטק בירושלים ובכלל ישראל.