שעור ההשתתפות בכח העבודה מוגדר כאחוז המועסקים, והבלתי מועסקים המחפשים עבודה באופן פעיל, מכלל אוכלוסיית בני 15 ומעלה. מכאן שאלו שאינם כלולים הם מי שאינם מועסקים וגם אינם מחפשים עבודה.
בשנים 2008-2005 (ממוצע) עמד שיעור ההשתתפות בכח העבודה בירושלים על 45%, והוא היה נמוך בהשוואה לישראל (56%), לתל אביב (65%) ולחיפה (56%). הנתונים מצביעים על פער בשיעור ההשתתפות בכח העבודה בין האוכלוסייה היהודית לערבית. שיעור ההשתתפות בכח העבודה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל (59%) ובירושלים (48%) גבוה בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (44% ו-37%, בהתאמה). בתל אביב שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה היהודית והערבית זהה (65%) בעוד בחיפה שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית (60%) גבוה מזה של האוכלוסייה היהודי(55%).
בחינה של הנתונים מצביעה על פערים בין המינים וקבוצות האוכלוסייה. בדרך כלל שיעור השתתפות בכח העבודה של גברים עולה על זה של הנשים. בישראל 61% מהגברים משתתפים בכח העבודה, לעומת 51% מהנשים, ובירושלים 52% מהגברים לעומת 38% מהנשים. אולם בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים מצטיירת תמונה הפוכה, ושיעור הנשים המשתתפות בכח העבודה (50%) גבוה במקצת משיעור הגברים (47%). לתופעה יחודית זו "תורמת" חברת הלומדים החרדית בירושלים שהגברים בה מקדישים את מרבית זמנם ללימוד תורה, בעוד הנשים הן העובדות והמפרנסות.
באשר לאוכלוסייה הערבית בירושלים – שיעור הנשים הערביות המשתתפות בכח העבודה בירושלים נמוך מאוד – 12%, הן בהשוואה לנשים היהודיות בירושלים (38%), והן בהשוואה לנשים הערביות בישראל (25%), בתל אביב (57%) ובחיפה (52%). שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים ערבים בירושלים (62%) זהה לזה של הגברים הערבים בישראל, וגבוה מזה של הגברים היהודים בירושלים (47%).
מקור: עיבוד לסקר כח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
