נושא ההגירה לירושלים וממנה שעולה לכותרות מידי כמה חודשים, הוא נושא טעון המעורר אמוציות. לא אחת נשמעת הטענה שרק אוכלוסייה חילונית עוזבת את העיר. טור זה יתמקד בעוברים מירושלים ומטרתו לשקף את המציאות באמצעות ניתוח נתונים, להבדיל מהדימויים ומהלכי הרוח.
בשנת 2009 היגרו מירושלים לישובים אחרים בארץ 18,800 תושבים, והיגרו לירושלים מישובים אחרים בארץ 11,700 תושבים, מאזן ההגירה היה שלילי ועמד על 7,100-.
מניתוח הנתונים עולה שמקרב 18,800 המהגרים מהעיר (רובם המכריע יהודים), 67% עברו משכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חילונית ודתית ו-33% עברו משכונות בהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית. יוצא איפוא ששיעור האוכלוסייה החרדית שמהגר מהעיר דומה לחלקה של אוכלוסייה זו בקרב האוכלוסייה היהודית.
47% מהמהגרים מהעיר, עברו ליישובי מטרופולין ירושלים, ולמעשה הם ממשיכים לקיים זיקות מגוונות עם העיר בתחומים שונים כגון תעסוקה, מסחר, חינוך, תרבות ועוד. עם זאת בעוד שבקרב האוכלוסייה החרדית כ-59% היגרו למטרופולין ירושלים (מחוז ירושלים ויו"ש), 42% מקרב האוכלוסייה החילונית והדתית היגרו לאזור זה. לאזור תל אביב והמרכז היגרו 39% מהחילונים והדתיים לעומת 23% בלבד מקרב החרדים. ליתר המחוזות (חיפה, צפון ודרום) היגר אחוז דומה מקרב שתי האוכלוסיות.
בחינת העוברים לפי יישובים מצביעה על העדפות שונות בבחירת יישוב המגורים, שכן הישובים נבדלים אלו מאלו במאפייני אוכלוסייתם, במחירי הדיור באיכות החיים ועוד. בעוד שבקרב האוכלוסייה החילונית והדתית 4 היישובים העיקריים בהם בחרו לגור המהגרים מירושלים היו: מודיעין-מכבים-רעות (930 נפשות), מעלה אדומים (830), מבשרת ציון (720) ובית שמש (400). 4 היישובים העיקריים שאליהם עברה האוכלוסייה החרדית היו: ביתר עלית (1,160), בית שמש (920), מודיעין עלית (800) ובני ברק (530). יוצא איפוא שהישובים העיקריים שאליהן עוברת הן האוכלוסייה החרדית והן האוכלוסייה הם במטרופולין ירושלים.
מקור: עיבוד של מכון ירושלים לחקר ישראל לנתוני הגירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
