מנתונים שהתפרסמו לאחרונה על ידי עמותת "עיר עמים" עולה שבשנת 2008 (ינואר עד תחילת דצמבר) הרסה עיריית ירושלים 85 מבנים בלתי חוקיים במזרח ירושלים, לעומת 69 מבנים שנהרסו בשנת 2007.
בשנים 2008-1992 מספר המבנים הגדול ביותר שנהרס נרשם בשנת 2004 – 124 מבנים, ולאחר מכן בשנת 2008 – 85 מבנים. העלייה במספר הריסות הבתים מתחוללת במקביל ל"ירידה חדה ביותר בכמות ובגודל הבנייה הבלתי חוקית במזרח העיר". הירידה בהיקף הבנייה הבלתי חוקית נובעת, בין היתר, ממדיניות עירונית חדשה, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הכוללת החרמת כלים מכאניים כבדים הנוטלים חלק בבנייה שלא אושרה כדין.
המצב התכנוני במזרח ירושלים מסובך ואינו מאפשר תמיד לתת היתר בנייה תוך זמן קצר ולעיתים מתן היתר אינו מתאפשר כלל. זאת משום שבחלקים גדולים ממזרח העיר, בעיקר באזורים הדרומיים, שהם כפריים באופיים, אין הסדר מקרקעין (חלוקה מסודרת לגושים ולחלקות ורישום הבעלות על הקרקע). הסדר מקרקעין נעשה על פי רב לפני בניית המבנים ולא לאחר בנייתם. במצב הנוכחי, כאשר חלקים נרחבים באזור כבר מבונים, הכנת הסדר מקרקעין היא מורכבת וממושכת. באזורים הצפוניים, שהם עירוניים באופיים, יש הסדר מקרקעין ולכן מתן ההיתרים קל יותר.
כמו כן מתן היתרי בנייה, על פי חוק התכנון והבנייה, מחייב שתהייה לאזור תכנית בנין עיר מפורטת, שמאפשרת להפריש לפחות 40% מהקרקע לשטחים המיועדים לשירותי ציבור, כבישים וכד'. אמנם לכל שטחי מזרח העיר ישנן תוכניות בניין עיר מאושרות, אך לא תוכניות בניין עיר מפורטות.
עם זאת היו בעבר נסיונות למצוא פתרונות שיקלו על התושבים ויאפשרו בנייה במגבלות מסויימות, בכפוף לחוק התכנון והבנייה, אך כל אלה אינם פתרונות מספקים. ללא הסדר מקרקעין תתקשה מערכת התכנון לתת היתרי בנייה. מציאות זו מקשה על מתן מענה לצורכי הדיור הגדלים של האוכלוסייה הערבית.
הריסת בתים במזרח ירושלים, 2008-1992
מקור: דני זיידמן, ירושלים 2008 – תמונת מצב, עיר עמים, דצמבר 2008.