בשנת 2008 נרכשו בישראל 27,800 דירות להשקעה (דירה הנרכשת על ידי מי שבבעלותו רשומה כבר לפחות דירה אחת נוספת) והן היוו 30% מכלל הדירות שנרכשו באותה שנה. במהלך השנים חלה עלייה הדרגתית בשיעור הדירות להשקעה מכלל הדירות. שיעור זה עלה מ-23% בשנת 2003, ל-28% בשנת 2005 ול-30% בשנת 2008. העלייה ברכישת דירות להשקעה נובעת מהרפורמה במס שהחלה בשנת 2003 וכן מהמשבר הפיננסי העולמי שתחילתו בשנת 2007, שגרם להעברת כספים משוק ההון לשוק הנדל"ן (יש לציין שבשלב ראשון חלה ירידה ברכישת דירות, אך לאחר מכן, בשל הריבית הנמוכה במשק, חל גידול בביקוש לדירות בכלל ולדירות להשקעה בפרט).
התפלגות רכישת הדירות להשקעה לפי אזור (אזור מיסוי מקרקעין) מצביעה על כך שבכל אחד מהאזורים הבאים – מרכז, חיפה, רחובות, באר שבע – נרכשו 15% מהדירות להשקעה מכלל הדירות להשקעה שנרכשו בישראל. באזור תל אביב עמד השיעור על 13% ובאזור ירושלים על 9%.
על פי רב, רוכש דירה להשקעה, נוטה לרכוש אותה סמוך לאזור מגוריו. הנתונים מצביעים על כך שהירושלמים מובילים במצעד הלוקל-פטריוטיות. 75% מהרוכשים דירות להשקעה המתגוררים במחוז ירושלים רכשו נכס באזור ירושלים. זאת לעומת 68% מהמתגוררים במחוז תל אביב, שרכשו נכס באזור תל אביב ו-56% מהמתגוררים במחוז חיפה, שרכשו נכס באזור חיפה.
בשנת 2008 חלה עלייה חדה בשיעור הדירות להשקעה שניקנו באזור באר שבע ובאזור חיפה. עלייה זו נובעת מכמה גורמים: רמת מחירים נמוכה, יחד עם ביקוש גדול לדירות להשכרה בערים אלו, בהן ישנו ריכוז של מוסדות אקדמיים; החלטת הממשלה להקים את עיר הבה"דים בנגב, וכן שינוי בהעדפות המשקיעים המתגוררים באזור תל אביב והמרכז.
מקור: גלית בן-נאים, מינהל הכנסות המדינה, רוכשי דירות להשקעה – מאפיינים ומגמות, ניתוח רב שנתי, משרד האוצר.
