בסוף שנת 2008 התגוררו במרכז העיר כ-5,000 נפשות. קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר במרכז העיר על פי גיל הייתה קבוצת הצעירים בני 20-34. שיעור הצעירים מקרב כלל אוכלוסיית מרכז העיר עמד על 37%, שיעור הגבוה בהשוואה לשיעור הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה בירושלים שעמד על 22% בלבד, ומקרב האוכלוסייה היהודית שעמד על 23%. אחת הסיבות לשיעור הגבוה של צעירים היא חלוקת מלגות לסטודנטים המתגוררים במרכז העיר על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, וזאת כחלק מפרויקט התחדשותו.
ניתוח גילאי האוכלוסייה באזורים השונים במרכז העיר חושף שוני גדול בפריסה המרחבית של הצעירים. אזור מדרחוב בן יהודה והרחובות שמאי והלל התאפיין בשיעור הגבוה ביותר של צעירים. באזור זה שיעור הצעירים עמד על 50% מהאוכלוסייה. מאפיין נוסף הוא שיעור גבוה במיוחד של בני 24-29 שהיוו 24% מהאוכלוסייה (מחצית מהצעירים).
באזור הרחובות טרומפלדור, שמואל הנגיד ולב רחביה עמד שיעור הצעירים על 29%. באזור בולט גם השיעור הגבוה של האוכלוסייה המבוגרת המתגוררת בו. שיעור האוכלוסייה מעל גיל 70 באזור עמד על 23%. זאת לעומת שיעור של 6% בקרב כלל האוכלוסייה בעיר ו-8% בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר.
באזור הרחובות אדלר, הרב שמואל סלנט ואתיופיה (מצפון לרחוב הנביאים) שיעור הצעירים בני 20-34 נמוך באופן יחסי ועמד על 22%. אזור זה מאופיין בשיעור גבוה מאד של ילדים בני 0-14 – 54%. ההסבר לכך הוא השיעור הגבוה של אוכלוסייה חרדית הגרה באזור זה ומתאפיינת בשיעור ילודה גבוה. באזור זה גם שיעור נמוך של אוכלוסייה מבוגרת – פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה היה מעל גיל 70.
מעניין לראות גם שלמעשה, כמעט חצי מאוכלסית העיר היא אנשים קטנים, עד גיל 19. האם הם יישארו בעיר כישיגדלו? מעניין להשוות את המספר הזה למספרם של הילדים בערים אחרות ובישראל בכלל.
אחוז הילדים עד גיל 19 הוא גבוה יותר בירושלים מברוב הערים בארץ ומהממוצע הארצי. זה נובע מריבוי טבעי גבוה בעיקר של האוכלוסייה החרדית והערבית.מעניין לציין שבתל אביב למשל, אחוז הילדים עד גיל 19 הוא נמוך ודווקא אחוז גילאי 20-34 גבוה יחסית. בהקשר זה, פירמידת הגילאים במרכז העיר דומה מאד לפירמידת הגילאים בתל אביב (בתל אביב גם אחוז גבוה של אוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 65)