ל"ג בעומר הוא חג המדורות, אך גם חג זיהום האויר. נחמד מאוד לשבת סביב המדורה, בעיקר כאשר הלילות מתחממים, אבל למרות שאנחנו מנסים לחמוק מהעשן, נראה שהוא סביבנו גם כאשר אנחנו לא מרגישים זאת. שאלו את מי שכיבס את החולצה מהקומזיץ האחרון בו השתתפתם.
באמצעות אתר האינטרנט של מערך ניטור איכות האוויר של המשרד להגנת הסביבה, בדקנו את נתוני איכות האוויר בל"ג בעומר תשע"ח, לפני שנה. מסתבר שבעוד שבימים כתיקונם כמות החלקיקים הנשימים (PM10 – חלקיקים שקוטרם 2.5-10 מיקרון) נעה בין 0 ל-50 מיקרוגרם למטר מעוקב אוויר, הרי שבערב ל"ג בעומר היא הגיעה (בתחנה שבדקנו, התחנה בבית-ספר אפרתה בשכונת בקעה) ל-324 מק"ג לממ"ק (יותר מפי שישה). עם זאת, נראה שהעשן, לפחות בשנה שעברה, התפוגג באותה מהירות שהגיע, והערך הקיצוני שרר למספר שעות בלבד (בדקנו ממוצע של 3 שעות). אין פלא אפוא, שההמלצה למי שסובל מקשיי נשימה היא להסתגר בבית בערב זה.
ל"ג בעומר מגיע לאחר תקופה של כחודש, המלאה באירועי שריפה למיניהם, החל משריפת החמץ ערב פסח, דרך הבילוי בחול המועד, המימונה (186 מק"ג חלקיקי PM10 לממ"ק בשנה שעברה), ויום העצמאות (111 מק"ג לממ"ק), אשר כולל, חוץ מהזיקוקים, גם בילוי מסורתי של "על האש".
ניתן בקלות להפחית את כמות העשן, ולהקל על מי שיש לו קשיי נשימה – אפשר, למשל, להבעיר מדורות קטנות יותר (זה גם הרבה יותר בטיחותי), או לאחד מספר קבוצות למדורה אחת.
חג שמח!
