יוקר המחיה ושמירה על רמת חיים נאותה היוו מרכיב מרכזי בהפגנות שהתקיימו בקיץ האחרון והם אף תפסו חלק נרחב בדיוני וועדת טרכטנברג. השיח הציבורי סביב הנושאים אמנם שכך מעט, אך נדמה כי הם עדיין מטרידים חלק גדול ממשקי הבית בישראל.
בחינה של הוצאות משקי הבית לעומת הכנסותיהם, עשויה להיות הסבר חלקי להפגנות שהתקיימו בקיץ. בשנת 2010 ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בירושלים עמדה על 12,400₪. זאת, בעוד שההכנסה החודשית הממוצעת נטו (בניכוי המיסים) למשק בית עמדה על 9,350₪ בלבד (הפער בין גובה ההכנסה לגובה ההוצאה עמד על 3,050-₪ לחודש). גובה ההוצאה הממוצעת למשק בית בישראל עמד באותה תקופה על 13,500₪, וגובה ההכנסות עמד על 12,000₪ (הפער החודשי היה נמוך בהשוואה לירושלים ועמד על 1,500-₪). הפער השלילי בין גובה ההכנסה לגובה ההוצאה יכול להעיד על התנהלות כלכלית בעייתית של משקי הבית, אך הוא עשוי לנבוע גם מהכנסות שאינן מדווחות ומגורמים נוספים.
בחינת ממוצע ההכנסות וההוצאות של משקי הבית בירושלים בין השנים 2003 ל-2010 מעלה כי שיעור העלייה הממוצע בגובה ההכנסות דומה לשיעור העלייה הממוצע בגובה ההוצאות. בירושלים ניכרת עליה ריאלית בהוצאות משקי הבית מ- 11,100 ש"ח בשנת 2003 ל- 12,400 ש"ח בשנת 2010 (עליה של כ- 12%). הכנסות משקי הבית באותה תקופה עלו מ-8,400 ש"ח ל- 9,350 ש"ח (עלייה של כ-11%). מעניין כי בין השנים 2007-2010 היה שינוי במגמה וחלה ירידה קלה בהוצאות ובהכנסות משקי הבית בירושלים. בישראל, שיעור העלייה בהוצאות משקי הבית עמד בין השנים 2003 ל-2010 על כ-16%, לעומת שיעור עלייה בהכנסות של כ-20%. מגמה זו רציפה לאורך כל התקופה שנבדקה והובילה לצמצום הפער בין
גובה ההוצאות לגובה ההכנסות של משקי הבית בישראל.
מקור: עיבוד לנתוני סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
.
