מגפת הכולרה השלישית שפקדה את העולם במחצית המאה ה-19, הכתה קשה גם בעיר לונדון. רופא בשם ג'ון סנואו (אין קשר למשחקי הכס) יצר מפה של מקרי הכולרה בעיר, ודרכה הצליח להגיע למסקנה שהמחלה מועברת דרך מים מזוהמים, ולזהות את הבאר המזוהמת. הבאר נוטרלה, והתפשטות המגפה בעיר הפסיקה. עבודתו של סנואו נחשבת לאבן דרך משמעותית באפידמיולוגיה, ומאז 1854 ברור שיש הכרח לבחון את הממד הגיאוגרפי בהתפשטות מגפות.

מתחילת משבר הקורונה מפרסם משרד הבריאות את המקומות בהם שהו אנשים שמאוחר יותר אובחנו כחולים. כל אחד מאיתנו יכול לבחון את המיקומים, ולראות האם הוא גם שהה באחד המקומות הללו (ואם כן — להיכנס מייד לבידוד). ככל שהמשבר מתקדם, מוסיף משרד הבריאות צורות הנגשה למידע — הודעות מלל, מפה, ולאחרונה גם אפליקציה. אך מלבד המיקומים הספציפיים, ניתן ללמוד ממידע זה גם לגבי מגמות כלליות — היכן אנשים שוהים, ומכיוון שמדובר באנשים שמאוחר יותר אובחנו כחולים, גם היכן הם נדבקים — ומכאן ממה כדאי להיזהר. לצורך כך ניתחנו את המיקומים לפי קטגוריות.

המיקומים מוצגים בכל פעם לשבועיים האחרונים, והנתונים להלן מתייחסים לשבועיים שהסתיימו ב-22 במרץ 2020. ככל שיתעדכנו הנתונים, נעדכן גם את המפה האינטראקטיבית.

בשבועיים הללו 263 מהמיקומים היו בבתי כנסת או בישיבות. בתי הכנסת הם מקום התכנסות קהילתי קבוע, וככאלו, נראה שהם היוו מוקד להפצת המחלה, בעיקר לאור העובדה שלפני מעט פחות משבועיים חל חג פורים, בו פקדו רבים את בתי הכנסת. האם הריכוז בבתי כנסת אופייני לירושלים? לא בהכרח. 95 מהמיקומים של בתי כנסת וישיבות היו בירושלים וסביבותיה, ומספר דומה (107) היו בתל-אביב וסביבותיה.
סוגי מיקומים אחרים התרכזו בסביבות תל-אביב, ביניהם מסעדות (25 מתוך 39 מיקומים היו בתל אביב וסביבותיה) וסופרמרקטים (32 מתוך 57). שימו לב גם ל-231 מיקומים שלא סווגו (ומוגדרים כ-"אחר"), ביניהם מתנ"סים, מעונות, ומיקומים ללא הגדרה. לא מפתיע שהמיקום השני בשכיחותו בישראל (אחרי בתי כנסת) הוא מרפאות ובתי חולים.

המסר העולה מהמפה הוא שהתקהלויות מכל סוג שהוא הן מקור להפצת המחלה. חשוב לשמור על קשר, אך כנראה שלא פנים אל פנים, ובמיוחד לא בקבוצות.

בריאות טובה!

למעבר למפה האינטראקטיבית — להתמקדות באזור, בחירת קטגוריות וקבלת פרטים על נקודות ספציפיות