16,800 אנשים עזבו את ירושלים בשנת 2006, לעומת 10,600 שעברו אליה מיישובים אחרים. כל הנתונים מתייחסים לאוכלוסייה היהודית בלבד, שכן לא קיימים נתונים ברמת דיוק סבירה לגבי תנועות ההגירה בקרב האוכלוסייה הערבית. מבין העוברים אל העיר, 1,400 הגיעו ממחוז ירושלים (לפי הגדרתו במשרד הפנים – הכולל בנוסף לירושלים את מבשרת-ציון, אבו-גוש, קריית-יערים, בית-שמש ויישובי המועצה האזורית מטה-יהודה). 2,300 אנשים היגרו אל ירושלים מאזורי יהודה ושומרון, וביחד עם המהגרים ממחוז ירושלים הם היוו 3,700 או 35% מכלל המהגרים אל העיר, שהגיעו אליה מהאזור הסמוך לה – האזור המטרופוליני. מהיכן הגיעו יתר המהגרים? 34% הגיעו מאזור המרכז (מחוזות המרכז ותל-אביב), 16% מאזור הצפון (מחוזות הצפון וחיפה), ועוד 14% ממחוז הדרום.
המצב בקרב העוזבים את ירושלים שונה. 2,700 מהם עזבו למחוז ירושלים, ו-5,900 לאזור יהודה ושומרון (רובם הגדול לישובים הסמוכים לעיר – מעלה-אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית ועוד). ביחד עזבו 8,600 נפש לאזור המטרופוליני של ירושלים, והם היוו 51% מהעוזבים. היתר עזבו לאזור המרכז (34%), אזור הצפון (7%) ואזור הדרום (8%).
יוצא אפוא שיותר ממחצית העוזבים את ירושלים, בוחרים לעבור ליישובים שסביבה, וכשליש מהמהגרים אליה מגיעים מיישובים אלו. נתונים אלו יכולים להוות מדד לעוצמת הזיקות שבין ירושלים לבין המרחב המטרופוליני שסביבה. זיקות אלו ניתנות למדידה בתנועות הגירה, אך הן מורכבות למעשה מקשרים בנושאים רבים כגון תעסוקה, לימודים, תרבות, קניות, ושרותים שונים.
במדד זה יוצא שהזיקה של תל-אביב–יפו ושל חיפה למרחבים המטרופוליניים שסביבן חזקה יותר מזו של ירושלים. 77% מהעוזבים את תל-אביב–יפו נשארו באזור המרכז ו-59% מהמהגרים אליה הגיעו ממנו. 56% מהעוזבים את חיפה נשארו באזור הצפון ו-62% מהמהגרים אליה הגיעו ממנו.
עוזבי שלוש הערים הגדולות, לפי האזור אליו עזבו, 2006
מקור הנתונים: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
