בשנים האחרונות גובר בקרב הציבור החרדי בישראל הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות, בהן התלמידים לומדים, לצד לימודי הקודש גם לימודים כלליים, וניגשים לבחינת הבגרות. הביקוש הזה מלמד על תהליכי עומק שמתרחשים בחברה החרדית, המסמלים רצון להשתלבות במעגל העבודה. שנובע מהשאיפה להתפרנס בכבוד, ולעיתים מתוך רצון להיות חלק משמעותי יותר בתרבות הישראלית הכללית.
מסלול הלימודים במערכת החינוך החרדית לבנים מתחיל בגיל 3, אז נכנס הילד לתלמוד תורה או 'חדר', ומתחיל בלימוד קריאה. הלימודים בתלמוד תורה נמשכים עד גיל 14 (סוף כיתה ח'), וכוללים שעות רבות של לימודי קודש – תורה, הלכה, משנה, גמרא, מוסר והשקפה – וכן לימודים כלליים הכוללים חשבון, גיאוגרפיה, טבע, היסטוריה ועוד. הלימוד בדרך כלל לא כולל אנגלית או שפות זרות אחרות, וקיימת העשרה מועטה, אם בכלל, במקצועות כמו טכנולוגיה, מחשבים, אמנות וחינוך גופני. בכיתות הגבוהות עולה היקף לימודי הקודש על חשבון המקצועות האחרים. לאחר סיום שנות הלימוד בתלמוד תורה, עובר הנער החרדי ל-'ישיבה קטנה' למשך שלוש שנים (המקבילות לכיתות ט-י"א). הלימודים בישיבה הקטנה כוללים אך ורק לימודי קודש.