בשנים האחרונות גובר בקרב הציבור החרדי בישראל הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות, בהן התלמידים לומדים, לצד לימודי הקודש גם לימודים כלליים, וניגשים לבחינת הבגרות. הביקוש הזה מלמד על תהליכי עומק שמתרחשים בחברה החרדית, המסמלים רצון להשתלבות במעגל העבודה. שנובע מהשאיפה להתפרנס בכבוד, ולעיתים מתוך רצון להיות חלק משמעותי יותר בתרבות הישראלית הכללית.

מסלול הלימודים במערכת החינוך החרדית לבנים מתחיל בגיל 3, אז נכנס הילד לתלמוד תורה או 'חדר', ומתחיל בלימוד קריאה. הלימודים בתלמוד תורה נמשכים עד גיל 14 (סוף כיתה ח'), וכוללים שעות רבות של לימודי קודש – תורה, הלכה, משנה, גמרא, מוסר והשקפה – וכן לימודים כלליים הכוללים חשבון, גיאוגרפיה, טבע, היסטוריה ועוד. הלימוד בדרך כלל לא כולל אנגלית או שפות זרות אחרות, וקיימת העשרה מועטה, אם בכלל, במקצועות כמו טכנולוגיה, מחשבים, אמנות וחינוך גופני. בכיתות הגבוהות עולה היקף לימודי הקודש על חשבון המקצועות האחרים. לאחר סיום שנות הלימוד בתלמוד תורה, עובר הנער החרדי ל-'ישיבה קטנה' למשך שלוש שנים (המקבילות לכיתות ט-י"א). הלימודים בישיבה הקטנה כוללים אך ורק לימודי קודש.

 
כך למעשה, בוגר מערכת החינוך החרדית מקבל השכלה רבה מאוד בתחומי הלימוד הדתיים, אך בשאר התחומים רמת ההשכלה שלו מקבילה לזו של תלמיד בכיתה ה' או ו'. במצב עניינים כזה שוק העבודה וההשכלה הגבוהה בישראל נעול בפני בוגר מערכת החינוך החרדית. 
 
מחקר שנערך במכון ירושלים למחקרי מדיניות מצביע על מגמה לפיה יותר ויותר אנשים בציבור החרדי מעוניינים לשנות את המצב ולהעניק לבניהם כלים ואפשרויות להשכלה רחבה יותר כבר מגיל התיכון, על מנת שזו תסייע להם להתפרנס בכבוד או מתוך אמונה כי דרך התורה האמיתית כוללת מוכנות גם לחיי מעשה. על פי סקר שנערך בקרב 450 אנשים ונשים המייצגים את החברה החרדית, 17% מן המשיבים ענו שאין להם בעיה לשלוח את בנם לישיבה תיכונית חרדית. לצד 41% שהשיבו כי בשום אופן אינם מוכנים לשלוח את בנם למוסד בו משולבים לימודי חול והגשה לבגרות, שהם אלו שמסמלים למעשה את הגישה הרווחת בציבור החרדי כיום, מספר דומה של משיבים אמרו כי אינם שוללים את האפשרות הזו. מנתוני הסקר עולה כי קיים פוטנציאל של כ-5,000 תלמידים נוספים בשנים הקרובות שייכנסו לישיבות התיכוניות החרדיות. 
 
מבין המשיבים בירושלים רק 12% ענו שאין להם בעיה עם לימוד בישיבות התיכוניות, ומעניין לראות כי בבני ברק היה האחוז כמעט כפול, כאשר 23% מההורים שם ענו שאין להם בעיה עם לימוד של בניהם בישיבות תיכוניות. 
 
התוצאות מבשרות על תופעה מתרחבת והולכת, שהשפעותיה על שוק התעסוקה ועל השתלבות החרדים בציבור הישראלי בכלל, רחבות וראויות לתשומת הלב.