עובדה ידועה היא כי העיר ירושלים הינה אחת מהערים העניות בישראל. לעובדה זו סיבות רבות וביניהן, שיעור השתתפות נמוך של תושבי העיר בכוח העבודה ומיעוט יחסי של מועסקים בתעשייה (תחום בו השכר גבוה יחסית) לעומת מספר רב של מועסקים במגזר הציבורי (תחום בו השכר נמוך יחסית). מכאן, שלא רק מועטים יחסית הם התושבים העובדים בעיר ירושלים, אלא שאלו העובדים מועסקים ברובם בתחומים בהם השכר נמוך.
לאור האמור ערך מכון ירושלים לחקר ישראל, בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, מחקר מקיף במטרה לאתר תחומים בעלי פוטנציאל תרומה משמעותי לכלכלתה של ירושלים. במסגרת זו זוהה תחום מדעי החיים כאחד מהתחומים הבולטים העשויים לשמש מנוע צמיחה כלכלי לעיר. נתוני המחקר מצביעים על קיומו של ריכוז תעשייתי משמעותי בתחומי הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי השואב את כוחו מעצמת המחקר האקדמי הקיים בירושלים כמו גם מקיומם של מוסדות רפואיים מובילים ובראשם בתי החולים הדסה ושערי צדק בהם מתרכז מחקר רפואי מהמתקדמים בעולם.
מנתוני ביו-ירושלים (http://www.biojerusalem.org.il/), הגוף האחראי על קידום התעשייה והתעסוקה בתחום מדעי החיים בירושלים, עולה כי כ- 43% מהמחקר הביוטכנולוגי בישראל וכמחצית מהמחקר הרפואי מתקיימים במוסדות מחקר ירושלמים. האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה 12 בעולם במספר הפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה וכ-1,800 בוגרים לתארים שונים מסיימים את לימודיהם בכל שנה בירושלים. האוניברסיטה העברית, כמו גם בית החולים הדסה, מפעילים מערך מתקדם למסחור הידע האקדמי הנוצר בתחומם, דבר הבא לידי ביטוי בהקמת חברות סטארט-אפ רבות וביצירת רווחים ממכירת ידע לחברות בארץ ובחו"ל. מוסדות אלו אף הקימו לאחרונה, במשותף, פארק תעשיות גדול העתיד לשמש בסיס לחברות ביוטכלוגיות חדשות. בירושלים פועלות כ – 100 חברות בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי מהן כ- 60 חברות העוסקות בפיתוח תרופות חדשות. חברות אלו מעסיקות 3,060 עובדים. לדברי דר' שירלי קוטנר מנהלת ביו-ירושלים אנו עדים בשנים האחרונות למגמת התפתחות בתחום מדעי החיים והרפואה (ביומד) ולעלייה ניכרת בשיעור ההשקעות בתחום זה בירושלים. מגמה זו עתידה למצוא את ביטויה בהמשך התחזקות התחום בירושלים והפיכתה של ירושלים לבירת תעשיית הביומד של ישראל.
למידע נוסף על המחקר באתר האינטרנט של המכון לחצו כאן
מועסקים בחברות בתחום מדעי הרפואה בירושלים, לפי תחום (בסוגריים מספר החברות)
מקור הנתונים: פרויקט מחדש"ים – מכון ירושלים לחקר ישראל, במימון האיחוד האירופי והרשות לפיתוח ירושלים.
