מחקר חדש שפרסם Pew Research Center מצא כי ברחבי העולם ובמגוון דתות נשים הן באופן כללי יותר דתיות מגברים. המחקר, ששמו "פער המגדר בדת מסביב לעולם", מצא כי בכל 84 המדינות עבורן היה מידע זמין, הסבירות שנשים ישתתפו בתפילה באופן יומיומי גבוהה יותר מזו של גברים, או זהה לה.
ישראל, לעומת זאת, היא המקרה החריג היחיד במגמה זו: זו המדינה היחידה שנסקרה בה אחוז גבוה יותר של גברים דיווחו על השתתפות בפולחן באופן יומיומי, בין אם באופן פרטי או ציבורי.
ההבדל המגדרי הזה קיים גם בקטגוריות אחרות הקשורות לפרקטיקה דתית בישראל. סקר נוסף של Pew Research Center שנערך לאחרונה בקרב החברה הישראלית הראה כי גברים ישראלים יהודים דיווחו על השתתפות גבוהה יותר בפעילויות דתיות לעומת נשים. לדוגמא, בעוד 37% מהגברים הישראלים היהודים פוקדים את בית הכנסת פעם בשבוע או יותר, רק 18% מהנשים הישראליות היהודיות עושות זאת.
פערי המגדר הללו בפעילות דתית יכולים להיות מיוחסים באופן חלקי לנורמות מסוימות ביהדות אשר נותנות עדיפות לנוכחותם של גברים בפולחן. לדוגמא, ביהדות האורתודוקסית, נדרש מניין של 10 גברים על מנת לקיים טקסי פולחן ציבוריים, בעוד נשים אינם נספרות ולא נדרשות על ידי ההלכה לקחת חלק בפרקטיקה.
יש לציין, עם זאת, כי הפער לא קיים רק בתחום הנוכחות בפולחן: אפילו בפעילויות שאינן קשורות למצוות שהן עבור גברים בלבד, גברים ישראלים יהודים נרשמו כבעלי שיעור מעורבות דתית מעט גבוה יותר מאשר נשים ישראליות יהודיות. לדוגמא: 64% מהגברים הישראלים היהודים צמו לכל אורך יום הכיפורים האחרון, לעומת 57% מהנשים היהודיות הישראליות. כמו כן, שיעור הנשים הישראליות הנוסעות בשבת (65%) גבוה ביחס לגברים (59%).
גם בשאלה העוסקת בחשיבות הדת בחיי הפרט, ישראל היא ערך חריג בסקר. בישראל, 35% מהגברים היהודים דיווחו כי הדת היא "מאוד חשובה" עבורם, ביחס ל-25% בלבד מהנשים היהודיות שענו כך. בכל המדינות האחרות שנסקרו (למעט מוזמביק), נשים השיבו כי הדת "מאוד חשובה" להן באופן אישי בשיעורים גבוהים יותר מאשר הגברים או בשיעורים זהים להם. יש לציין כי בקרב יהודים אמריקאים, ההבדלים לא היו כה ניכרים לעין.
פער המגדר בדתיותם של יהודים ישראלים ניכר גם בזהותם הדתית, כך לפי תוצאות הסקר החברתי השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אולם הפער בתחום זה הוא קטן למדי. גברים יהודים בישראל הגדירו עצמם (או הוגדרו באמצעות קריטריונים מסוימים כמו מערכת חינוך ואזור מגורים) כחרדים (9.8%) או דתיים (10.9%) בשיעור מעט גבוה יותר מזה של נשים יהודיות (8.4% זוהו כחרדיות ו-10.3% זוהו כדתיות). בה בעת, שיעור הנשים שהגדירו עצמן כמסורתיות (39.3%) גבוה יותר משיעור הגברים שהגדירו עצמם ככאלה (33.8%).
בעוד פער המגדר בדתיות וזהות דתית ברור לעין כאשר מדברים על ישראלים יהודים באופן כללי, כשאנו מביטים בפילוח הפרקטיקה הדתית לפי מגזר דתי, הנתונים מראים תמונה מורכבת יותר. לדוגמא, בחינת שיעורי התפילה בקרב יהודים שאינם מוגדרים אורתודוקסים או דתיים מגלה מגמה במסגרתה פער המגדר מצטמצם ואף מתהפך ככל שהמגזר הוא חילוני יותר. לפי הסקר החברתי, בין הישראלים היהודים שהגדירו עצמם "מסורתיים-דתיים" 89.1% מהגברים דיווחו שהם מתפללים תמיד או מתפללים באופן תדיר, לעומת 64.9% מהנשים. בין אלה שהגדירו עצמם "מסורתיים לא דתיים" הפער ניכר בקושי כאשר 38.9% מהגברים ו-37.6% מהנשים נכחו בתפילה. בין אלה שהגדירו עצמם חילונים המגמה התהפכה – 12.7% מהנשים דיווחו שהן מתפללות תמיד או באופן תדיר, לעומת 8.2% מהגברים.
חשוב לציין שפער המגדר הדתי הזה אינו קיים בדתות אחרות בישראל. לפי נתוני הלמ"ס, נשים מדתות אחרות (בעיקר אסלאם) מזדהות כיותר דתיות מגברים באותן דתות: 65.4% מהנשים הלא יהודיות הזדהו כ"דתיות מאוד" או "דתיות", לעומת 45.1% בלבד מהגברים.
תרגום: אלון קופרארד
