מדורת השבט

 

הישראלים צופים יותר ויותר בטלוויזיה. בשנת 2011 צפה הישראלי הממוצע מעל 232 דקות טלוויזיה ביום. מדובר על גידול של 3% לעומת השנה הקודמת וגידול של 33% משנת 2001. 89% ממשקי הבית בישראל החזיקו בביתם טלוויזיה (75% בירושלים), וב-53% ממשקי הבית היו שתי טלוויזיות ויותר (28% בירושלים). מנתוני 2011 עולה כי תושבי ירושלים מיעטו לצפות בטלוויזיה לעומת תושבי תל אביב וחיפה. 41% מהירושלמים העידו כי לא צפו בטלוויזיה כלל או שלא צפו בה באופן קבוע, זאת לעומת 8% מתושבי תל אביב ו-9% מתושבי חיפה. 40% מהירושלמים דיווחו כי הם צפו בטלוויזיה עד שעתיים ביום (לעומת 58% בתל אביב ו-53% בחיפה), ו- 19% מהירושלמים העידו שצפו בה מעל לשעתיים ביום (לעומת 33% בתל אביב ו-39% בחיפה). שיעור משקי הבית הירושלמים בעלי מנוי לטלוויזיה בכבלים או לוויין עמד על 35% והיה נמוך מזה שבישראל (62%), תל אביב (66%) וחיפה (70%). 

 

היקף הצפייה היומית בטלוויזיה שונה בין קבוצות גיל. ככלל, צעירים צופים בה פחות שעות ביום, וככל שהגיל עולה כך גם היקף הצפייה עולה. כך למשל, 18% מבני 20-34 דיווחו כי הם אינם צופים בטלוויזיה כלל, זאת לעומת 13% מבני 35-49, 10% מבני 50-64 ו-6% מבני 64 ומעלה. שיעור בני 64 ומעלה שדיווחו כי צפו בטלוויזיה מעל שעתיים ביום היה הגבוה ביותר ועמד על 56%. זאת לעומת שיעור של 34% בקרב בני 50-64, 30% בקרב בני 35-49, ו-31% בקרב בני 20-34. 

 

מספר שעות הצפייה בטלוויזיה משתנה גם על פי מידת הדתיות. 88% מהחרדים העידו כי אינם צופים כלל בטלוויזיה, זאת לעומת 13% מהדתיים והמסורתיים ו-4% מהחילונים. מהנתונים עולה כי החילונים צופים בטלוויזיה שעות רבות יותר – 35% מהם צפו בטלוויזיה מעל שעתיים ביום, זאת לעומת 28% מהדתיים והמסורתיים ו-1% בלבד מהחרדים.