מדי שנה מתפרסמים בישראל אלפי כותרים חדשים. גם בעידן בו על הקשב ותשומת הלב שלנו מתחרים שלל גירויים חושיים באינטרנט, בטלוויזיה, ברדיו ובכל מקום, נהר המילים המודפסות ממשיך לזרום. הספרייה הלאומית היא הגוף האחראי על איסוף ושימור נכסי התרבות של ישראל, ובמסגרת חוק הספרים, היא מקבלת לידיה שני עותקים מכל פרסום היוצא לאור בישראל. הספרייה מקטלגת את הספרים וממיינת אותם. מדי שנה, הספרייה מוציאה דוח ובו כלולים נתונים סטטיסטיים על ספרים חדשים בישראל.
בשנת 2012 נרשמו בספרייה 7,487 ספרים חדשים, בהם נכללים פרסומים ממשלתיים, מסחריים ופרטיים, מחקרים, עיון, סיפורת, ספרי קודש וספרי ילדים. לשם השוואה, בשנת 2011 נרשמו כ- 6,302 ספרים חדשים, בשנת 2010 כ- 6,285, ובשנת 2009 כ- 6,326.
הספרים בישראל מתפרסמים במגוון הוצאות לאור הפרוסות ברחבי הארץ. באופן עקבי, ירושלים שומרת על הבכורה כעיר בה רואה אור המספר הרב ביותר של ספרים חדשים, בפער ניכר מתל אביב ויתר הערים הבאות אחריה. למשל, בשנת 1992, פורסמו בירושלים 2,594 ספרים חדשים, 41% מתוך כ- 6,271 שיצאו לאור בישראל באותה שנה. זאת, בהשוואה לתל אביב, בה פורסמו 2,051 (33%) בלבד. בשנת 2002 פורסמו בירושלים 2,619 (35%) מתוך 7,399 ספרים חדשים שראו אור בישראל, ובתל אביב 1,840 (25%). בשנת 2012, פורסמו בירושלים 2,077 (31%) ספרים חדשים, לעומת 1,479 (22%) בתל אביב, ורק 408 (6%) בבני ברק, העיר השלישית בכמות הפרסומים החדשים.
רוב הספרים הרואים אור בישראל ונרשמים בספריה הלאומית, מתפרסמים בעברית. בשנת 2012, השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים, כ- 81% מכלל הפרסומים הודפסו בעברית. ומה לגבי יתר השפות? שפות זרות פופולאריות בהן מודפסים ספרים בישראל הן אנגלית, ערבית ורוסית. מתוך 808 ספרים בישראל שראו אור בשפה זרה, 371 (46%) פורסמו באנגלית, 205 (25%) בערבית, ו- 165 (20%) ברוסית.
כאשר בוחנים את השפות בהן הודפסו ספרים בערים שונות מתגלה תמונה מעניינת. כ- 21% מהספרים שיצאו לאור בירושלים פורסמו בשפה זרה, לעומת כ- 5% בלבד בתל אביב. יתכן והשוני נעוץ במגוון האנושי והתרבותי המאפיין את אוכלוסיית ירושלים, ביחס לתל אביב. מתוך כ- 429 ספרים חדשים שראו אור בשפה זרה בירושלים 217 (51%) יצאו לאור באנגלית, 101 (24%) בערבית, ו- 80 (19%) ברוסית, בדומה לישראל. לעומת זאת, בתל אביב 33 (41%) כתובים באנגלית, 34 (42%) ברוסית, ורק 1 (1%) בערבית.
אני מבקש להודות באופן מיוחד לנחום זיטר ולספרייה הלאומית על העזרה בקבלת הנתונים לטור זה.