החורף הקודם היה שחון במיוחד, אולם מים ממשיכים לזרום בברזים שלנו. בירושלים, הנמצאת באשכול חברתי-כלכלי 3, התושבים צורכים בממוצע 38 מ"ק מים לנפש בשנה. הרבה פחות מבתל אביב, בה צורכים בממוצע 66 מ"ק לנפש (ונמצאת באשכול 8), ומחיפה, בה צורכים בממוצע 45 מ"ק לנפש (ונמצאת באשכול 7). צריכת המים לנפש בירושלים נמוכה גם ביחס לרוב הרשויות המקומיות סביב ירושלים, וגבוהה יותר רק ביחס לשתי רשויות: ביתר עילית (שם צורכים 36 מ"ק לנפש) ומודיעין עילית (35 מ"ק), שתיהן באשכול סוציו אקונומי 1. שיאן הצריכה באזור ירושלים הוא היישוב הר אדר (אשכול סוציו אקונומי 9) בו צורכים 91 מ"ק בממוצע לנפש. 

רצינו לבדוק האם ככול שרשות היא במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, צריכת המים שלה גבוהה יותר, לשם כך נעזרנו בנתוני הרשויות המקומיות בישראל.
 

בדקנו את צריכת המים, ומצאנו שקיים מתאם בין האשכול החברתי-כלכלי, לבין צריכת המים, זאת למעט הרשויות הנמצאות באשכול 6. צריכת המים הממוצעת של הרשויות המקומיות באשכול זה עלתה על זו של רשויות מקומיות באשכול 8. בדקנו ומצאנו שבאילת, הנמצאת באשכול סוציו אקונומי 6, צריכת המים גבוהה לתושב גבוהה במיוחד. הדבר נובע מהמלונות בעיר – מספר התיירים הפוקדים את העיר גדול מסך תושביה, אך הם אינם נכללים בחישוב הנפשות. כך יוצא שכל תושב צורך כמות כפולה של מים מתושב ברשות מקומית באשכול סוציו אקונומי 9. לכן, בדקנו שוב והפעם רק את צריכת המים למגורים, הנתונים מספרים את ששיערנו: ככול שרשות במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, צריכת המים שלה גבוהה יותר.

ירושלים ירדה באשכול הסוציו אקונומי שלה בפעם האחרונה שנערך הדירוג, מאשכול 4 (בדירוג של שנת 2008) לאשכול 3 (בדירוג של שנת 2013), בדקנו האם היה מתאם בין הירידה באשכול הסוציו אקונומי לבין צריכת המים לתושב. מנתוני הרשויות המקומיות בישראל לשנים 2006 ו 2016, עולה שהייתה ירידה בצריכת המים כמעט בכל הרשויות בישראל, בירושלים ירדה צריכת המים ב-13%. בקריית מלאכי ובאופקים שירדו גם הן בדירוג הסוציו אקונומי מאשכול 4 לאשכול 3 ירדה צריכת המים ב-14% וב-19% בהתאמה. עם זאת, כאמור, כמעט בכל הרשויות המקומיות ירדה צריכת המים, אבל לא חל שינוי באשכול הסוציו אקונומי שלהן. מכאן שצריכת מים מהווה אינדיקציה למעמד חברתי כלכלי, אולם גורמים נוספים, כמו הקמפיין הארצי לצמצום צריכת המים, משנה גם הוא את הצריכה.

בירושלים מדידת צריכת המים מסייעת גם בהערכת גודל אוכלוסייה בשכונות מחוץ לגדר ההפרדה, אלו הן שכונות שהשתנו דרמטית בעקבות הגדר, ואחת הדרכים להעריך את כמות האוכלוסייה היא בצריכת מים.