כסטודנט לתכנון ערים באוניברסיטה העברית וכתושב מרכז העיר התעורר אצלי עניין בתהליך העובר על מרכז העיר. בכל פינה רואים עבודות תשתית, בנייה חדשה, שינוי הסדרי התנועה, ובסה"כ בלאגן לא קטן. כיום אני חלק מצוות במכון ירושלים אשר עוסק במחקר בנושא החייאת מרכז העיר. למי שלא שם לב עד היום לעבודת התשתית האין סופיות במרכז העיר (יש מישהו כזה?), אז יש להן מטרה, ולא סתם חופרים שוב ושוב את כל מרכז העיר (למרות שככה זה נראה). החייאת מרכז העיר כוללת כמה היבטים כגון פיתוח המרחב הציבורי, בניית מידרחובים, החזרת הסטודנטים למרכז העיר, והחזרת מה שנקרא "פונקציות מחוללות פעילות" כגון מוסדות להשכלה גבוהה, משרדים, מסחר של מותגים, יוזמות תרבות ועוד. חלק מהיוזמות ניתן לראות כבר כיום וחלק אחר אני מקווה שנראה בעתיד הקרוב. הרצון הוא להגדיל את תנועת האנשים למרכז העיר ואת הזמן שהם נשארים שם, כך שמרכז העיר יחזור להיות מוקד הפעילות הראשי של ירושלים.

לצורך המחקר נפגשתי עם עשרות אנשים הקשורים לפעילות הנעשית במרכז העיר: מתכננים, אנשי עירייה, אנשי חברת "עדן", עובדי המינהל הקהילתי "לב העיר", תושבים, סוחרים, צעירים, סטודנטים ועוד. מכולם שמעתי על המצב הקשה שמרכז העיר היה בו ,על מה עושים היום, ובעיקר על מה שצריך לעשות בעתיד. נתקלתי בהמון דעות סותרות: אנשי ביצוע, ספקניים, אופטימיים וגם חוזי שחורות. לגבי כל אחת מהפעולות המתבצעות יש דעות לכאן ולכאן – ובעיקר לגבי מה עוד צריך להיעשות. אבל על עובדה אחת הסכימו כולם: היום עושים, לאחר הרבה שנים שלא עשו. אנו במכון ירושלים בוחנים את שלל הפעולות המתבצעות והמתוכננות להתבצע, שומעים את נימוקיהם של כל הצדדים הפועלים במרכז העיר, ומקווים להציג בהמשך הדרך ספר שיתאר את התהליך המתרחש ויכלול את מסקנותינו לגבי השלכותיו והסיכוי הצלחתו.

כאן בבלוג, אני אשתדל לתת מפעם לפעם הצצה לאופן התקדמות המחקר, להציג שאלות שעלו, דעות שהושמעו ופתרונות שנוסו ברחבי העולם.