מבין המהגרים מירושלים בשנת 2009, היו 25% ילדים בני 0-14, 41% צעירים בני 15-29, 30% בני 30-64, ו-4% בני 65 ומעלה. בקרב הנכנסים אל העיר התמונה דומה, אך חלקם של הצעירים גבוה מעט. ניכר כי הבוחרים לעזוב את העיר מתאפיינים בגיל מבוגר יותר מהנכנסים אליה, וביותר משפחות עם ילדים.
הגירה היא פעולה שאדם מבצע על-פי-רוב בשלב מסוים בחיים – כאשר נולדים ילדים, או כאשר אלו נכנסים למסגרת חינוכית – גן או בית-ספר. במבני הגילים של המהגרים אל ישובי סובב ירושלים המהווים יעדי הגירה עיקריים מירושלים ניתן להצביע על כמה קבוצות של ישובים, השונות זו מזו במאפייני המהגרים. נבחנו כלל המהגרים אל ישובים אלו, ולא רק המהגרים מירושלים.

הישובים ביתר עילית, ומודיעין עילית, המושכים הגירה של אוכלוסייה חרדית, מתאפיינים בשיעור גבוה של בני 15-29 מבין המהגרים אל הישובים. שיעור בני 15-29 בקרב הנכנסים לישובים אלו נע בין 47%-54%. שיעור הילדים בני 0-14 בקרב המהגרים אל ישובים אלו עומד על 34%-40%, שיעור בני 30-64 עומד על 11%-12%, ושיעורם של בני 65+ על כ-1%.

העיר בית-שמש, המושכת גם היא אוכלוסייה חרדית, אך לא רק כזו, מתאפיינת בשיעור גבוה יותר של בני 30-64 בקרב המהגרים אל העיר. שיעורם עומד על 23%, לעומת בני 15-29, המהווים 35% מהמהגרים אל העיר. שיעורם של הילדים בקרב המהגרים לבית-שמש דומה לשיעורם בקרב המהגרים לערים החרדיות, ועומד על 40%.

בקרב המהגרים אל הערים מעלה-אדומים ומודיעין, כמו גם בקרב המהגרים אל מבשרת-ציון, עומד שיעור הילדים בני 0-14 על 25%-29%. גם שיעורם של בני 65+ דומה בין המהגרים לשלושה ישובים אלו, ועומד על 4%-5%. אך שיעורם של בני 30-64 גבוה יותר בקרב המהגרים אל מודיעין (45%) ואל מבשרת-ציון (41%) מאשר בקרב המהגרים אל מעלה-אדומים (34%).

מקור הנתונים: הרשויות המקומיות בישראל 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה